בלגן בחיפה: ומה היה קורה במקרה של פיגוע?

גיורא טלטש, חיפה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גיורא טלטש, חיפה

אנו גרים בשכונת אחוזה, ליד הפנימיה הצבאית, שנדלקה בחלקה. לכן, מפקד הפנימייה רץ ברחוב ובצעקות ובנפנופי ידיים ביקש מכל הדיירים שיתפנו ושלח את חניכיו מדלת לדלת. הרואי מאוד וכנראה גם אפקטיבי, אך לא ממש ברירת המחדל הטכנולוגית ב–2016. פיקוד העורף הודיע מזמן שהוא יכול לפנות אל כל אדם, על פי מיקומו, בטלפון סלולרי וקווי כאחד. בנוסף, יש גם מערכת כריזה מוכוונת־אזור. בחיפה לא נעשה בכל אלה כל שימוש. רק אלתורים.

ערוצי הטלוויזיה והרדיו פעלו 24/7. פעל גם מוקד עירוני, וכן ארצי, בטלפון ובאתרים. בטלוויזיה וברדיו היו המון "כתבות צבע", "אווירה" וכו'. אף אחד לא נתן מידע קונקרטי. בזמן אמת לא היה אפשר למצוא מפה מעודכנת של מוקדי אש (או של פגיעה אחרת), של חסימות ושל מפגעים. זאת בעת שכל ילד קטן יכול לשלוט בכטב"ם (כלי טיס בלתי מאויש).

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

כידוע לכל קורא מפה: ברכס הכרמל, הכביש הראשי והציר היחיד, שבו תלויים כ–90 אלף איש, הוא קו פרשת המים (חורב־מוריה). ממנו מסתעפים צירי משנה לכיוון מערב, ולכיוון מזרח. בלשון צבאית זה "ציר הכרחי". ביום חמישי נדרשו 87 דקות כדי לנסוע בו כשבעה ק"מ. זאת, כאשר הפינוי נעשה בתנאים מיטביים. כי, למשל, אילו חלילה היו נפגעות שתי מכוניות, אחת בכל כיוון, ממד הזמן היה שואף לאין־סוף.

היו המון שוטרים בכל צומת, אך הם היו אובדי עצות. במיטב, הם דיברו זה עם זה, עם מפקדיהם ועם המטה, אולם לא היו פנויים לכוון את התנועה התקועה. כדאי לציין, שבציר זה שלושה נתיבים לכל כיוון, אך מתוכם שני נתיבים היו חסומים במכוניות חונות והשאר בתנועה בלתי מוגדרת. רכבי חירום צפרו ואותתו, אך היו תקועים היטב. ברור שהנהגים היו לחוצים מאוד. הרי אפשר לקבוע נתיב חילוץ ולהפנות אליו את רוב הנתיבים, או אף את כולם.

אני קצת מודאג, כי למשל, אילו היה האירוע חמור יותר, נניח התקפת טילים (או רעידת אדמה) — אותו בלגן, אך כולל גם מכות משניות — התוצאה היתה כנראה עשרות־אלפי נפגעים. זאת, רק בעיר בינונית וישנונית אחת.

גיורא טלטש, חיפה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ