בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 7.12.2016

15תגובות

המחנה הדמוקרטי

בתגובה על "משימה למרצ" מאת צביה גרינפילד ("הארץ", 5.12)

אין כל צורך שמרצ תיטמע בתוך מפלגת העבודה, כפי שדורשת צביה גרינפילד. הרשימה המשותפת הוכיחה כי מפלגות יכולות לרוץ יחדיו בלי להתאחד, ולהגיע להישגים מרשימים. בעת הזאת מחובתן של העבודה ומרצ להקים מחנה פוליטי חדש — שם זמני: המחנה הדמוקרטי — שיפיח תקווה חדשה בציבור.

המחנה החדש יצרף לשורותיו אנשי מפתח שנמנעו עד כה מעיסוק פוליטי, יקיים פריימריז פתוחים לבחירת ההנהגה ויעלה את גוש המרכז־שמאל על דרך המלך.

מיקי גור, נווה מונוסון

התעלמות מהשורשים

בתגובה על "משרד התחבורה הפסיק את הכריזה בערבית באוטובוסים בבאר שבע לבקשת ראש העיר" מאת אלמוג בן זכרי ("הארץ", 30.11)

החלטת ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ', למנוע את השימוש בשפה הערבית בכריזת מסלול הנסיעה של האוטובוסים של חברת "דן באר שבע", היא החלטה מקוממת נגד כ–30 אלף אזרחים ערבים מהפזורה הבדואית, שבאר שבע מהווה בשבילם מרכז מטרופוליני והם מקבלים בה שירותים ממוסדות ציבור וממשל. ראש העיר התנהג כאחרון הטוקבקיסטים ונכנע למחאות שפירסמו כמה נוסעים ברשתות החברתיות.

ראש העיר שכח לרגע שהערבית היא שפה בעלת מעמד רשמי בישראל ושמוטלת חובה על רשויות מקומיות לפרסם את כל המודעות הרשמיות גם בערבית. דנילוביץ' התעלם מהעובדה שהכלכלה של באר שבע משגשגת גם בזכות האזרחים הערבים מהפזורה הבדואית.

יסביר נא ראש העיר לתושביו, שבבאר שבע השתמשו בשפה הערבית מאז שהעיר הוקמה על ידי העותמאנים. האם התושבים אכן פוחדים עד כדי כך מן מהשפה הערבית? הרי חלק גדול מהם, יוצאי מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ועיראק, בעלי שורשים ערביים. על דנילוביץ' לחזור בו מהחלטתו הפוגעת במרקם החיים המשותפים בין יהודים לערבים, ובמקום זאת לפעול להפיכת עירו לבירת הדו־קיום.

עטיה אלרחאחלה, ערערה בנגב

ספינה אינה צוללת

בתגובה על "הצוללות והספינות מאיימות להטביע גם את היחסים בצמרת משרד האוצר" מאת מירב ארלוזורוב (TheMarker, 4.12)

נראה שקשה ל"הארץ" להיפרד מנושא הצוללות. תחת כותרת ענק "הצוללות והספינות מאיימות להטביע..." מופיעה כתבה שעניינה מימון בניית הספינות להגנת אסדות הגז. בסוף הכתבה מופיעה תגובת משרד האוצר ולפיה "האמור מתייחס לעסקת הספינות ואין באמור כל קשר לעסקת הצוללות", סוף ציטוט. כבר היה מי שכתב, "אל תשפכו את הצוללות עם המים" (שאול חורב, "הארץ", 23.11).

שלמה אראל, לשעבר מפקד חיל הים,תל אביב

מדינה עם סלים

בתגובה על "מחקר: תשלום של עשר אגורות יפחית שימוש בשקיות פלסטיק ב–38%" מאת טלי חרותי־סובר (TheMarker, 1.12)

צוות חוקרים באוניברסיטת בר אילן בדק ומצא שמכירת כל שקית פלסטיק חד פעמית, הניתנת היום ללא תמורה במרכול, בעשר אגורות תפחית את הצריכה ב–38%. העלאת המחיר לחמישים אגורות תפחית את הצריכה ב–65%. הצוות ממליץ לא להעלות את המחיר (עשר אגורות) שנקבע על פי חוק החל מ–1 בינואר 2017, לפחות בינתיים, כדי לא לגרום לתגובות־נגד ולכעס של הציבור. באמת לא יפה, הילד לא רוצה לסדר את החדר והוא כועס כאשר מבקשים זאת ממנו.

אני מציע לצוות לברר בכמה מדינות באירופה אסרו לחלוטין את השימוש בשקיות פלסטיק (עם ידיות) חד פעמיות. לברר אם בארצות אלו התגלו תגובות כעס בציבור ואף תגובות עברייניות, ובעיקר — מי טירפד ומדוע את הכוונה לאסור שימוש בשקיות כאלו גם בארץ.

על פי נתונים מעודכנים של המשרד לאיכות הסביבה, רשתות השיווק מוציאות כ–90 מיליון שקל בשנה על סבסוד שקיות פלסטיק לקונים; ישראלי ממוצע צורך כ–75 שקיות פלסטיק בשנה, ובסך הכל נצרכות בישראל כ–2.2 מיליארד שקיות פלסטיק בשנה.

ב–90 מיליון שקלים יכולים המרכולים למכור 90 מיליון סלים רב פעמיים מדי שנה, כלומר תשעה סלים לנפש לאוכלוסייה בישראל ובשטחים המוחזקים גם יחד, ואפילו לא להפסיד. הסלים חזקים ועמידים ומחזיקים מעמד שנים אחדות.

המדינה תחגוג בעוד כשנה וחצי שבעים שנה לקיומה. זהו גיל שבו אפשר, לפחות, להתחיל לשמור על איכות הסביבה. יש לאסור שימוש בשקיות פלסטיק (עם ידיות) חד פעמיות גם בארץ.

שי קופליק, תל אביב

ממתקים או אפודי מגן

בתגובה על המכתב של יפתח שילוני, "ילדים, תנו תרומה לצה"ל" ("הארץ", 6.12)

מכתבו של יפתח שילוני הצחיק אותי. לפני כמה ימים סיפרה לי אחותי, שגרה בראשון לציון, שהיא תרמה כסף לקניית אפודי מגן לחיילים שאין להם כאלה.

מה זה לתרום ממתקים? לצבא שלנו אין כסף לקנות אפודי מגן לחיילים. ממש רחמנות.

מנוחה חנוכה, קרית אונו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו