בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 16.12.2016

3תגובות

גם השמאל יכול להסית

בתגובה על "השטחיות של בנט ורגב, ההתקרנפות של מנדלבליט וניצן" מאת אורי משגב ("הארץ", 14.12)

קראתי את הסברו של אורי משגב מדוע הכרזה המציגה את בנימין נתניהו לצד חבל תלייה אינה הסתה, והובכתי. תחילה הובכתי בשבילו, לאחר מכן — בתור איש שמאל גאה — הובכתי גם בשבילי. לבסוף, הובכתי גם בשם האמנות.

תחילה מבהיר משגב ש"אין חוק נגד פרובוקציה", מעין משפט קסם שאנשים נוטים לשלוף מהשרוול בכל ויכוח על חופש הביטוי, בין הדבר נוגע לעניין ובין אם לאו. לבסוף, בתגובה פבלובית, הוא מסית את האש אל מירי רגב ונפתלי בנט ומצהיר שהם האשמים.

אבל הטיעון המקומם ביותר שלו נאמר כשהוא מציין כי אין חשש שתלמידי פיסול ואדריכלות, שנתקלו בכרזה המדוברת במסדרונות בצלאל, ירדפו עם חבל תלייה אחר ראש הממשלה. מה בעצם מנסה משגב לומר בין השורות, שאנחנו השמאלנים שונים מהימנים ולא ניתנים להסתה?

ובכן, יש לי חדשות עצובות. ראשית, גם חופש הביטוי של השמאל נגמר היכן שההסתה מתחילה, אפילו אם הדבר מתרחש במוסד אקדמי. שנית, אם נאמין שיש נסיבות מקלות שבהן הסתה היא לגיטימית, בסופו של יום הדבר יתנקם בנו. זה לא עניין של פרובוקציה, אלא של שכל ישר.

אמיר בר־קול, תל אביב

איזו הגמוניה אשכנזית?

תגובה לכתבה "רוח מזרחית" מאת משה זיאת ("הארץ", 13.12)

בכתבה "רוח מזרחית" עולה הטענה שההגמוניה המזרחית מבקשת להחליף את ההגמוניה האשכנזית. אבל האם בכלל קיימת בארץ הגמוניה אשכנזית? לא על פי העובדות הבאות:

בין 1998 ועד היום כיהנו בצה"ל חמישה רמטכ"לים מזרחים (שאול מופז, דן חלוץ, גבי אשכנזי, גדי איזנקוט), לעומת שני אשכנזים (משה יעלון ובני גנץ).

מ–2004 ועד עתה אנו מונים ארבעה מפכ"לים מזרחים מתוך חמישה (משה קראדי, דודי כהן, יוחנן דנינו, רוני אלשיך).

ב–1984 נבחר ישראל קיסר למזכ"ל ההסתדרות, ומאז שימשו בתפקיד זה עוד שני מזרחים (עמיר פרץ ועופר עיני), לעומת שלושה אשכנזים (חיים הברפלד, חיים רמון, והיו"ר הנוכחי אבי ניסנקורן).

בתחום הכלכלה נמצאים הרבה בעלי עסקים מזרחיים (יזמים וקבלנים גדולים, סוחרים, ראשי חברות ביטוח ועוד), ומרבית ראשי וועדי העובדים הם מזרחים.

גם בכנסת, מספר חברי הכנסת המזרחים דומה למספר האשכנזים.

מן הנתונים האלה מתברר כי במוקדי הכוח רב כוחם של המזרחים, ומכאן לא ברורה הקביעה המציגה "הגמוניה אשכנזית" בישראל. אם כבר, ההיפך הוא הנכון.

שולמית חרמש, תל אביב

קוד אתי גם על אולפנות

בתגובה על "בנט יוזם כללים מנחים להתבטאויות פוליטיות של מרצים באקדמיה" מאת חיים לוינסון וירדן סקופ ("הארץ", 9.12)

נפתלי בנט מקים צוות לקביעת קוד אתי למוסדות האקדמיים, במטרה למנוע הבעת דעות פוליטיות בשיעורים ובהרצאות. יש בזה היגיון כלשהו. מרצה או מורה אינם מקבלים משכורת כדי להטיף לכיוון פוליטי מסוים, והסטודנטים או התלמידים אינם באים לשם כך.

אבל מכיוון שאפליה אסורה עדיין במדינתנו, חובתו של בנט להפעיל את אותו קוד אתי גם על הישיבות, האולפנות וכל המוסדות האחרים המזוהים עם הבית היהודי — דין שווה לכולם.

שייקה מגן, ירושלים

יואיל פרופ' כשר, שקיבל על עצמו לחבר את הקוד האתי לאקדמיה, להנחות אותי כיצד להציג בפני הסטודנטים סוגיות במדיניות חברתית וכלכלית ללא התייחסות לשאלות פוליטיות.

הלוא כל סטודנט יודע שהתמודדות עם סוגיות כגון ילדים ונוער במצבי סיכון או עוני, מחייבת דיון מעמיק במדיניות ובקביעת סדר עדיפויות, שמתבטא בין השאר בהקצאת משאבים כלכליים.

כל דיון בסדר עדיפות משמעותו דיון פוליטי: חינוך לעומת ביטחון, רווחה לעומת התנחלויות, בריאות לעומת צוללות.

פרופ' אמריטוס מאיר טייכמן, הרצליה

עלינו הגברים להתפכח

מניעת הכניסה של היועצות הפרלמנטריות לכנסת בשל לבושן, מציג אותן כאילו היו "אובייקט" שיש לעטות עליו כיסוי. דומה כי אצל הגבר, עצם היותו אדם קודמת למיניותו, אך אצל האשה תפישתנו המשובשת מקדימה את מיניותה לעצם היותה אדם. בימים של גל הטרדות מיניות הנחשפות חדשות לבקרים, אל לנו לחשוב כי התפישה הגברית השלטת על אודות האשה כאובייקט השתנתה. עלינו הגברים להתפכח ולהבין, כי מיניותה של אשה אינה בגדר "פרי אסור", ונוכחות נשים במרחב הציבורי טומנת בחובה גם את מיניותן, לצד הדברים הרבים הנוספים המגדירים אותן כבנות אדם.

הלוא גברים הם אלו שקבעו שהנשים לא ילבשו חצאית קצרה, באמתלה כי הדבר אינו מכבד את מעמדן כיועצות פרלמנטריות. בעוד תפישות כאלה פסות מן העולם, בקרבנו נאלצים להילחם על מה שהפך לכה טריוויאלי במקומות נאורים. מיניותן של נשים נוכחת, ועלינו הגברים לקבל זאת, וודאי שלא לקבוע הגבלות חיצוניות באצטלות שונות.

אין הנשים אשמות בחשיבה מינית גברית, ולפיכך אין להחיל עליהן נורמות גבריות נוקשות דוגמת איסור כניסה בחצאית למשכן הכנסת. עלינו להפסיק להחפיצן ולדכאן, ויפה שעה אחת קודם.

אביחי יהוסף, בני ברק

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו