בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 2.1.2017

24תגובות

מעולם לא הייתי בעד סיפוח

בתגובה על "מדוע א.ב. יהושע טועה" מאת שלמה אבינרי ועל "אתה מפנטז" מאת שאול אריאלי ("הארץ", 30.12.2016)

חבל מאוד שידידי שלמה אבינרי ושאול אריאלי, שהוא בעיני אחד הבקיאים הגדולים בנעשה בגדה המערבית, לא ביררו מקודם אם באמת הצהרתי במקום כלשהו שאני בעד סיפוח שטח C. מעולם לא אמרתי זאת וגם אינני חושב שצריך לספח את שטח C. מה עוד שאין סכנה לסיפוח כזה, ולו מן הטעם שממשלת נתניהו (בניגוד לבית היהודי) מחזיקה את שטח C כשטח הפקר מתמיד על מנת לקיים את אשליית התרמית של מדיניות "שתי מדינות לשני עמים", מה שמקל עליה הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית.

הדבר היחיד שאמרתי נוגע לשדרוג כלשהו במעמדם של התושבים הפלסטינים בשטח C על מנת למנוע, או לפחות להפחית, את מצבם הקשה בעמידה בקו האש עם הכיבוש הישראלי. רק לפי הדו"ח האחרון של "בצלם", שנת 2016 היתה שנת שיא בהריסת בתים של פלסטינים בשטח C.

לכן, אל יעלוז הימין ואל יצטער השמאל. אלה לא הרוויחו חייל קשיש ואלה לא הפסידו חייל קשיש. אנחנו כולנו נמשיך לדשדש לפי כל הסימנים במצב הביניים הזה.

א.ב. יהושע

שלושתם צודקים, וגם הרביעי

בתגובה על "להפחית את דרגת הממאירות של הכיבוש הישראלי" מאת א.ב. יהושע, על "מדוע א.ב. יהושע טועה" מאת שלמה אבינרי ועל "אתה מפנטז" מאת שאול אריאלי ("הארץ", 30.12.2016)

שלושת הכותבים מתלבטים בשאלה כיצד להגיע לפתרון הראוי של שתי מדינות לאום זו לצד זו. אל שלושתם אפשר לצרף גם את נאומו־הרצאתו של שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, מלפני יומיים, אשר ניסה להסביר את הסכנות שבמדיניות ההתנחלות הישראלית.

למקרא דבריהם נזכרתי בסיפור הרבי אשר אמר לכל אחד מן הנצים שבאו לחדרו "אתה צודק" ולרעייתו הרבנית, אשר התפלאה ושאלה "הכיצד גם זה וגם זה צודקים?" — השיב: "גם את, רעייתי, צודקת".

לכל הארבעה הצעות טובות וראויות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני, כולן מכוונות אל אותה מטרה: להגיע להסכמה על כינונן של שתי מדינות לאום, יהודית ופלסטינית, זו לצד זו. אודה, גם אני נמנה עם המעלים הצעה כזאת או אחרת המכוונת אל אותה מטרה. הבעיה, לדאבון לב, היא שאנו עומדים לצד השולחן ואין לנו השפעה על ההחלטות שמקבלים שני השחקנים ליד משחק האשקוקי. אין משמעות מעשית לדעותי שלי, לאלו של א.ב. יהושע, של שלמה אבינרי או שאול אריאלי — אנו מתדיינים בינינו לבין עצמנו בלבד.

אין לי ספק שלטווח הארוך הברירה היא אכזרית, ובין אם יידרשו לכך עשר שנים או מאה, היעד הסופי ברור לחלוטין: או שתקומנה שתי מדינות, יהודית ופלסטינית, זו לצד זו, או שמדינת ישראל תיעלם מן המפה.

שלמה גזית, כפר סבא

נאום שהוא עלבון

האזנתי לכל מלה ומלה בנאום של שר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, נאום נרגש ומהלב. התרשמתי שדבריו היו יכולים לשמש בסיס חיובי למשא ומתן על פתרון של שלום אמת.

פרשני ה"שמאל" נלהבים ומאמצים את כל הנאמר ופרשני ה"ימין" נסערים ותוקפים. הפלסטינים, כ"שמאל", מאושרים ומברכים על "הנאום ההיסטורי" ואינם מבינים שהנאום מהווה עלבון קשה לאינטליגנציה הערבית והפלסטינית כאחד.

על בסיס מה אני מסיק מסקנה זו? על כך שג'ון קרי מתרכז רק בבעיה הישראלית־פלסטינית ומתעלם מכל הזוועות, המלחמות, הסכסוכים וההתערבות של כוחות כרוסיה, חיזבאללה, סעודיה, איראן, טורקיה, כורדיסטאן, עיראק, סוריה, דאעש, אל־קאעדה ועוד ועוד.

נאום שר החוץ האמריקאי נמשך כ–112 דקות. מהן הוקדשו לפנייה אל ישראל ולדברים על ישראל וההתנחלויות כ–107 דקות, ועל הפלסטינים והטרור, רק כ–5 דקות. לכוחות האחרים הפועלים במזרח התיכון הוקדשו 0 דקות. וזאת למה? על שום ההתנשאות וההשלמה עם התופעה המזוויעה של התנהגותם של כל הנ"ל, כאילו שאינו מצפה מהם להתנהג כבני אנוש הראויים לעצירה ולנזיפה, וזאת כפי שלא ינזוף בחיות הג'ונגלים.

בנוגע לפלסטינים ולישראלים הוא מגיב כפי שכל אדם חכם מגיב לנוכח עימות בין כלב לאדון: אין צורך לפתוח בנאום כדי לשכנע את הכלב שהתנהגותו תוקפנית. מספיק לזרוק עליו אבן, הכלב יבין שפה פשוטה זו. אך בנוגע לאדון המשכיל והאינטליגנטי, יש היגיון רב להסביר לו באריכות ובפירוט רב על התנהגותו הלא ראויה כלפי כלבו.

הפלסטינים, כמו הכלב, זכו רק באבן: "הכירו בזכות הקיום של ישראל כמדינה יהודית והפסיקו עם הטרור והחינוך לטרור".

אילו הייתי ערבי, הייתי נפגע מאוד מהיחס המעליב והמבזה הזה. אני כלב?

מרדכי בן חורין, סביון

אצה לו הדרך

בתגובה על "רק לא מרוקאי" מאת רון כחלילי ("הארץ", 28.12.2016)

לרון כחלילי אצה הדרך. רק הודיע עמיר פרץ על כוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה ובטרם נדחה על ידי חבריה, הוא (כחלילי) כבר מאשים אותם בגזענות בוטה, או כדבריו: הם מעדיפים "למסור את השלטון לידי הימין", כדי "שהמרוקאי לא יזכה בו". עמיר פרץ הוא מנהיג ראוי וישר דרך, ואינו זקוק למליץ יושר בדמותו של כחלילי. אני מציע לכחלילי לחסוך מאמץ: אם יתבונן במראה מדי בוקר, ימצא לפניו גזען למהדרין.

ובכל זאת נקודת אור: לפי כחלילי, בהיותי "איש שמאל", רחמנא ליצלן, איני חייב לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי; אני דורש החזרים.

דוד ליפשיץ, ירושלים

 

• במאמר "חרדים בשמאל?" מאת דוד זולדן ("הארץ", 1.1) שולבה בטעות תמונה של מנחם פרוש, במקום תמונה של הרב אלעזר שך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו