בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתב לגינקולוג שריסק אותי

64תגובות
אשה הרה
Jerry Lai

הגינקולוג שריסק אותי

בתגובה על "ד"ר, מאחורי הווגינה הזאת יש אשה" מאת צפי סער ("הארץ", 20.1)

המאמר של צפי סער, שעסק בכשלים התנהגותיים של גינקולוגים גברים ביחסם למטופלות הנשים, עורר בי זיכרון חזק. החוויה שלי פחות טראומטית מהתיאורים בכתבה, אך דווקא משום כך, ודווקא משום שהרופא שבדק אותי לא פעל באגרסיביות, לא העליב, לא פגע במודע, אלא פשוט לא הפגין אמפטיה, רגישות לסיטואציה ואינטליגנציה רגשית בעת גילוי הבשורה הרעה שבפיו. וזה היה מספיק בשביל לרסק אותי לרסיסים.

הדרך שלי להתמודד היתה, בין היתר, לכתוב לו, כדי לצייד אותו בכמה טיפים על מנת שהבאה בתור תחווה חוויה קלה יותר. בלימודים במדעי הבריאות בחו"ל ישנו קורס על bedside manners; בחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה, שאני חברת סגל בו, ישנו קורס לתקשורת עם המטופל, וקורסים לפסיכולוגיה העוסקים בעיבוד הנפשי של כאב, נכות וסבל גופני. אינני בקיאה במה שלימודי הרפואה כוללים בתחומים אלה, אך לימודי הרפואה צריכים להשקיע יותר בניתוח מקרים ותגובות בממד ההתנהגותי, ולצייד את הרופאים לעתיד בכללים ברורים של עשה ואל תעשה לסיטואציות קשות שייתקלו בהן. אני מקווה שפרסום המכתב שלי לגינקולוג יעזור לרופאים שיקראוהו וייאלצו לבשר לאשה הרה כי עוברה מת. וכך כתבתי לו:

לד"ר X שלום רב, אני כותבת לך מתוך כוונה שמכתבי יעזור לנבדקות אחרות שלך בעתיד להימנע מהסיטואציה שאני חוויתי.

הגעתי לסקירה שנייה אצלך בשבוע 22 עם בני בן העשר שכה רצה להשתתף. לאחר כמה שניות הודעת כי אין דופק, וחזרת למקומך ליד השולחן לעסוק במחשב ובניירת. אני, שוכבת עדיין עם הג'ל על הבטן, עם ילד שעומד פעור פה והלום לידי, דאגתי כמובן לו. דבר ראשון ובעדינות הוצאתי אותו להמתין בחוץ בזמן ששאלתי אותך כמה שאלות. ענית בענייניות, אבל לא היה בך טיפונת של אנושיות או רגישות למשמעות של הבשורה שבישרת. אין לי ספק שלא התכוונת להיות חסר כל רגש או פוגעני, ולכן בחרתי לשקף לך דרכים טובות יותר לבשר בשורה כה איומה לאשה הרה בעתיד. אני עושה זאת כדי שנשים שייתכן שפחות עמידות ממני לא ייפגעו ממך בעתיד.

בראותך כי לפניך אם שוכבת ובנה עומד לידה (וגם אם ללא בנה), יכולת לומר כי יש לך בשורות לא טובות וכי אתה מציע לדבר אתי בזמן שבני ימתין בחוץ. בנוסף, במקום לברוח לשולחן שלך ולנתק את עצמך מהסיטואציה — יכולת להביע מעט אמפתיה או אנושיות, להושיב אותי מולך, ואז להסביר כי אתה חושש שאין דופק, ולא היה מזיק להוסיף "אני מצטער להודיעך", או משהו כזה.

אני קלינאית כבר 16 שנה, ומגיעה מתחום השיקום שבו אנחנו מייחסים המון חשיבות לקשר עם המטופל ולהתמודדותו עם כאב ונכות וליצירת מוטיבציה — חלקים חלשים בהכשרה הרפואית. אני חושבת שגם אתה כרופא צריך לשאוף לשפר את כישורי האנוש שלך, או לפחות כשיש לך בשורה קשה כל כך, לעצור לרגע ולחשוב כיצד תביא אותה לצד השני בדרך הטובה ביותר.

מכתב זה נכתב לפני ארבע שנים. היום אני חובקת בת משגעת בגיל שנה ושלושה חודשים, שבמקרה שלי ריפאה לגמרי את אותו פצע. אחרות רבות לא זכו לתיקון, ולכן על המובילים בלימודי ההתמחות בגינקולוגיה לקדם דרכים לקידום החינוך ההתנהגותי־נפשי־רגשי במקצוע כה טעון.

ד"ר הילה בהט, כרם מהר"ל

עונש על השכרת דירה

פקודת מס הכנסה מעודדת השכרת דירות מגורים על ידי מיסוי מיטיב. רשויות מקומיות מסוימות (ירושלים, תל אביב) מצטרפות לעידוד על ידי הטלת תוספת ארנונה על דירות ריקות. אך אז בא חוק העונשין על ריבוי דירות, ומעניק לנישום מרבה דירות, היורש דירה, פטור לגביה לשנה אחת — אלא אם כן ישכיר אותה.

עו"ד יגאל רינת, תל אביב

בעד דמוקרטיה סוציאלית

בתגובה על המכתב של נועם אורן, "ליבוביץ נגד מדינת הרווחה" ("הארץ", 20.1)

קראתי שוב בעיון את עמ' 449 בספר המכתבים "רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ", עליו מתבססת הערכתו של נועם אורן על שלילתו כביכול של ישעיהו ליבוביץ את מדינת הרווחה, ולא נותר לי אלא להגיע למסקנה כי אורן מתקשה בהבנת הנקרא. במכתב זה, שאליו אורן מפנה אותנו, שולל ליבוביץ את המשטר שבנה שלטון מפא"י, על ההשלכות החברתיות שלו. בשום מקום ליבוביץ אינו שולל, ואף לא מזכיר, את מדינת הרווחה.

בהקשר זה, יורשה לי להביא עדות שמע מאחת מההופעות הרבות של ליבוביץ. "בנינו אצלנו דמוקרטיה סוציאלית", אמר ליבוביץ והדגיש: "סוציאלית ולא סוציאליסטית, שאין לנו מה להתבייש בה בפני עמים אחרים". ויתרה מכך, הכיבוש, אליבא דליבוביץ, הורס את הדמוקרטיה הסוציאלית הזאת — לצורך ענייננו: דמוקרטיה סוציאלית כמדינת רווחה.

מרדכי זלדון, ירושלים

זו גברת, לא אדון

בתגובה על "פערי השכר בין גברים לנשים מתחילים כבר בגן" ("הארץ", 25.1)

במסגרת המודעות והמחויבות של "הארץ" לזכויות אדם בכלל ולשוויון המגדרי בפרט, התפרסמה כתבה שתורגמה מ"גרדיאן", שאותה קראתי בעניין רב. אולם, חוששני שמערכת "הארץ" נפלה קורבן לפער שבין הניטרליות המגדרית של השפה האנגלית לבין הנוקשות של החלוקה הקיימת בעברית. בכתבה מובאת בהרחבה התגובה של "סם סמת'רס, מנכ"ל ארגון Fawcett Society, שנאבק למען שוויון בשכר". בהמשך, הזיהוי של סמת'רס ממשיך להיות בגוף זכר.

בדיקה באתר הארגון העלתה שאת התפקיד ממלאת סם (סמנתה) סמת'רס. האם ייתכן שהתניות חברתיות, המוטמעות בכולנו, גרמו להנחה השגויה (אנושית, מובנת ובוודאי נסלחת) שמנכ"ל בשם סם הוא גבר? חבל שהטעות נפלה דווקא בתרגום ידיעה זאת.

אורי עמיר, באר טוביה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו