בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 15.2.2017

תגובות

ההשערה הפשוטה ביותר

בתגובה על "להאמין באלוהים זה טמטום" מאת רוגל אלפר ("הארץ", 12.2)

לנוכח מעשי האכזריות הנוראיים שעשה ועושה האדם, כלפינו היהודים וכלפי עמים אחרים, וכן האכזריות בין בעלי החיים השונים, אני רואה שלוש אפשרויות ביחס לקיום אלוהים: 1. אין אלוהים, העולם פועל לפי חוקי הטבע; 2. יש אלוהים, אבל הוא לא מתערב במה שקורה בעולם. הוא ברא את העולם, קבע את חוקיו והלך לישון. עד היום; 3. יש אלוהים, הוא מתערב במה שקורה בעולם, והוא סדיסט.

אדם מאמין במה שהוא רוצה להאמין. מכיוון שאינני מוצא שום תועלת באמונה באל סדיסט, אפשרות מס' 3 מתבטלת. מכיוון שהתנהלות העולם תהיה זהה לפי אפשרות מס' 1 או מס' 2, אין דרך לקבוע איזו מהן נכונה על פי מה שאנחנו רואים בעולם.

לפי עקרון "התער של אוקאם", אם יש שתי תיאוריות המסבירות בדיוק את אותן תופעות, יש להעדיף את התיאוריה הפשוטה יותר, שדורשת פחות הנחות יסוד. הנחת קיום האל (מס' 2) יוצרת קשיים רבים: מהו אלוהים, היכן הוא נמצא, מנין הופיע, איך הוא משפיע על העולם ועוד. קשיים אלה לא קיימים באפשרות מס' 1 והיא דורשת פחות הנחות יסוד. לכן יש להעדיף את האפשרות הזאת: אין אלוהים.

אהוד גזית, חיפה

הריח משכר אותו

בתגובה על "אדוני המלחמה" מאת גדעון לוי ("הארץ", 12.2)

חיוך עלה על פניו של שר השיכון, יואב גלנט. האם מצא פתרון לחסרי הדיור? האם בלם את העלייה במחירי הדירות? האם הגדיל את מספר הדירות להשכרה? לא ולא. ממרומי האחוזה שלו הוא הריח את ריח המלחמה, כחייל ותיק וכמעט רמטכ"ל הריח הזה משכר אותו ופתאום יש לו מה להגיד בעניין עזה והסכנות הצפויות.

כדאי שיתעסק במה שהוא צריך לעשות.

אברהם גייר, יפו

מדוע הושכח פאבל פרנקל

בתגובה על "מורדים בזיכרון הקולקטיבי" מאת עופר אדרת ("הארץ", 10.2)

התשובה שנותן משה ארנס על השאלה מדוע לא פעל מנחם בגין להילחם על מקומו הראוי של פאבל פרנקל, מפקדו של אצ"י בנרטיב של מרד ורשה, היא מיתממת. נכון שב–29 השנים הראשונות לקיומה של המדינה שלט השמאל, אבל לימין בהנהגתו של בגין היה קול ציבורי עז שבא לידי ביטוי בעצרות עם, בעיתונים ובתעמולות בחירות. הסיבה לכך היא אחרת. מפקדו של אצ"י במרד גטו ורשה היה אמור להיות מנחם בגין, נציב בית"ר בפולין, אך זה בחר לערוק ממשמרתו עם כיבוש ורשה, להימלט אל הביטחון היחסי של מחנה מעצר רוסי ולהשאיר מאחוריו את פקודיו כצאן ללא רועה. מחנה הימין, שהונהג על ידי בגין אחרי המלחמה, ביקש לטשטש את העובדה הזאת ולכן נמנע מלהיכנס לנושא ולעורר ויכוח ראוי על אירועי מרד גטו ורשה כל זמן שבגין היה מנהיגו וכל זמן שבגין היה בחיים.

דוד קרמף, גני תקוה

תרגיל הסחה ממשלתי

בתגובה על "מכת מוות לעיר אילת" מאת רון חולדאי ("הארץ", 5.2)

נהניתי לקרוא את מאמרו החשוב של רון חולדאי על חיסולו המתוכנן של שדה דב. התנהגות הממשלה כאן, כבמקרים רבים אחרים, הינה סימפטומטית. קיימת בעיה בתחום מסוים, מקימים ועדה, העושה כמיטבה (ברוב המקרים) על מנת ללמוד את הבעיה, להסיק מסקנות ולהציע דרכי פעולה. "ועדת בודינגר" ישבה על המדוכה ודנה באופן מעמיק בסוגיה, אולם כנראה היה זה עוד תרגיל הסחה של הממשלה, "יצאתי ידי חובתי שעה שהקימותי ועדה, אבל מי אמר שאני צריכה לבצע את המלצותיה".

תחליף ימי לשדה דב הוצע כבר לפני עשרות שנים, ואף שמעון פרס, שעה שהיה שר התחבורה (1970–1972), שאף לשנעו ימה. נכון הדבר כי שדות תעופה "ימיים" קיימים בארצות רבות, אולם ברוב המקרים, או שהוקמו על גבי שטח מיובש בסמוך לחוף (גנואה, ניס), במפרצים סגורים או סגורים למחצה (הונג קונג), או על אי מלאכותי (קנסאי שליד העיר אוסקה). מסלול צפיד, אם ייבנה כאן במקביל או בניצב לחוף, ישבש לחלוטין את מערכת החולות החופיים, שגם כך מצויה תמידית תחת לחץ והרס. האפשרות היחידה להקמת שדה תעופה ימי הינה על גבי כלונסאות (אני מתעלם מהבעיה האסתטית של מה שקרוי "זיהום נופי"). היתרון של כלונסאות הינו בכך שכמעט אינן משנות את התנהגות הגלים והזרמים וכתוצאה מכך השפעתן על המערכת החופית־חולית קטנה.

תירוץ הממשלה, כי ההכנסות מפיתוח האזור חיוניות לכיסוי הוצאות ההעברה של בסיסי צה"ל לנגב הינו בבחינת זריית חול בעינינו האזרחים (כל עוד יש חול בדיונות). נחמיה שטרסלר הראה במאמרו הנוקב, "עמונה בינוי ישראל פינוי" ("הארץ", 3.2), כי מיליארדים מושקעים במפעל ההזוי של ההתנחלויות. הכסף קיים, אולם הכוונתו בלתי ראויה. אין לכלול את תירוץ העברת הבסיסים לנגב בעניין כה רציני וחיוני לאילת (מתברר שבמקרה גם אילת נמצאת בנגב). טרם הריסת הקיים, מהלך המתואר בצדק על ידי חולדאי כאיוולת, יש לפתח שדה חלופי ראוי.

ד"ר יעקב ניר, גיאולוג ימי, רחובות

סדרה מרחיבת אופקים

בתגובה על "שירת הברבור של רוממה" מאת אריאנה מלמד ("הארץ", 13.2)

ראוי שדברי השבח המוצדקים של אריאנה מלמד על הסדרה הדוקומנטרית "והארץ היתה תוהו ובוהו", יעוררו את מעצבי תוכניות הלימודים לשבץ פרקים מסדרה חשובה זאת בהוראת ההיסטוריה בבתי הספר. תלמידים שייחשפו לתהליכים המורכבים ולנקודות המבט המגוונות העולים בסדרה עשויים לזכות בהרחבת אופקים ובלמידה משמעותית, המנוגדת לשינון חסר משמעות של עובדות המוצגות באופן חד־ממדי.

ד"ר נילי לוי, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו