בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 24.5.2017

6תגובות

לא רואה את האדם

בתגובה על "עוז זהבי יורה ובוכה" מאת רוגל אלפר ("הארץ", 21.5)

רוגל אלפר, במסגרת ביקורת טלוויזיה, ממשיך בטורי דעה כנגד הכיבוש, תוך שימוש רפה בתמונות שניבטו מהמרקע. הוא חוטא לתפקידו ואינו עוסק בניתוח התוכנית ששודרה, אלא מתעמת עם עמדות פוליטיות שהובעו בה או המשתמעות מן הדברים. כך יוצא שלמרות עלייתו לשידור של ערוץ חדש עם שלל תוכניות, הקדיש אלפר את טור הטלוויזיה לכתבת יחסי ציבור לשחקן בערוץ 2. "מכתבים למערכת" נותרו הטוקבק המוענק לקוראי "הארץ" (להבדיל מטור במוסף, המוענק למחרימת העיתון, עירית לינור), אז אטקבק:

אלפר מזלזל בכאבו של עוז זהבי, אשר חווה טראומה בחברון. אירוע קשה, שבו היה מעורב באופן ישיר, הסתיים ברצח האזרח שלמה יצחק שפירא ובפציעת שני ילדיו, בידי מחבל. "זהבי היה חייל חמוש בצבא כיבוש", כותב אלפר, תוך התעלמות מכך שקליעי המחבל לא פגעו בזהבי אלא באזרחים ישראלים.

לאחר התקרית צה"ל ראה בזהבי מכונת ירייה מקולקלת, שאין לה תקנה. אלפר לא ראה את האדם ולא את הפוסט־טראומה, אלא בחר להחזיק בעמדה כי אכן מדובר במכונת ירייה ואותה תקף, בירי מלים קשות. בלא אבחנה מדויקת, מחטיא המטרה ופוגע באדם הפצוע. המנוטרל. לא הראשון בחברון.

צריך עוז, בימים אלה, בישראל, להביע דעה המתנגדת לכיבוש, לא כל שכן בערוץ 2, כאשר פרנסתך תלויה באהדה ציבורית. לכך לא התייחס מבקר הטלוויזיה האמיץ. זהבי הביע עמדה כי "מי שרוצה לגור פה, שיגור פה, אבל זה לא צריך להיות בשליטת מדינת ישראל". אלפר קבע, כי "זה כמובן לא מספיק טוב... אין זו זכותם לגור שם". אלפר לא עוסק בביקורת טלוויזיה, ועמדתו תלוית זהות המבוקר על רקע השתייכותו הלאומית.

כזהבי, אני סבור כי יש לאפשר ליהודי חברון לחיות בביתם. אמנם היהודים שחיו שם במאות הקודמות דיברו את שפת שכניהם וחיו חיי שלום ושיתוף עם יתר תושבי המקום. אלה הגרים שם כיום מנסים לשמר את היידיש, אך עדיין, עצם קיומם בכלל ושם גם — לגיטימיים. צורת חייהם האלימה פסולה וראויה לשינוי.

רמי בליטנטל, כפר יונה

ואף על פי כן חרפה

בתגובה על "חברי מל"ג מקדמים: גם דתיים־לאומיים יוכלו ללמוד באקדמיה בכיתות ללא נשים" מאת ירדן סקופ ("הארץ", 22.5)

נחרדתי לדעת באיזו קלות המועצה להשכלה גבוהה מתכופפת מול לחץ דתי־חרדי, בהסכמתה לפתוח כיתות נפרדות לגברים ולנשים. נחרדתי לדעת כיצד הורסת המל"ג הנאורה את אידיאל המדע בדבר שוויון המינים שרוצים לרכוש השכלה אקדמית. נחרדתי לדעת כי לעולם האקדמיה יהיו מעתה אמת מדעית אחת לגברים ואמת מדעית אחת לנשים, כלומר, יש "מדע לגברים" ויש "מדע לנשים". ברכותי לאקדמיה הישראלית על הגילוי המדהים הזה, השווה בערכו לחוקי ניוטון.

נחרדתי לדעת כי המועצה להשכלה גבוהה מבזה את זכרו של גלילאו גליליי, אשר נאבק בניסיון לכפות עליו, בשם הדת, להכחיש את האמת המדעית. נחרדתי לדעת כי המל"ג נותנת את ידה לניצחון הבורות על הידע, לניצחון החושך על האור, לניצחון השקר על האמת ולניצחון האמונה התיאולוגית העיוורת על האמת המדעית.

משה ליפשיץ, כפר סבא

מי צריך למרוד?

בתגובה על "ימי הביניים" מאת נחמיה שטרסלר ("הארץ", 19.5).

הזדהיתי עם כל המאמר של נחמיה שטרסלר, פרט למשפט האחרון: "מספיק להתבטל בפני הממסד הדתי. הגיע זמן מרד".

הרוב החילוני־מסורתי במדינה צריך למרוד בממסד הדתי הפנאטי? היכן נשמע כדבר הזה? אם כבר, זה צריך להיות להיפך. וזה יקרה אם במקום המרד ידרוש הרוב את הפרדת הדת מהמדינה. הפרדה כזאת תעשה רק טוב לשני הצדדים, אבל לא לממסד הדתי שמעוניין כמובן בשליטה מוחלטת על כל אורח החיים במדינה. הדתיים בחו"ל מתאכסנים במלונות "כשרים"? למה כל בתי המלון בארץ צריכים תעודת כשרות (שלא לדבר על השחיתות בנוהל קבלתה)? למה מסעדות לא יכולות להצהיר שהן מגישות אוכל כשר בלבד, אבל אין להן תעודת כשרות כי אינן מוכנות לממן את ההשגחה המושחתת?

אני בטוח שאם תהיה הפרדת דת ממדינה, לא יפחת מספר הזוגות שיינשאו ברבנות, השבת תמשיך להישמר לפחות כמו עכשיו גם אם תהיה תחבורה ציבורית, והעיקר — לא יהיו מפלגות דתיות סחטניות ולא ממסד רבני מושחת.

אבישי גבע, תל אביב

הנשק נשפך

בתגובה על "הביקור ששווה מאות מיליארדי דולרים" מאת דפנה מאור ("הארץ", 22.5)

הזיגזגים של דונלד טראמפ כבר נהפכו לשגרה, אבל בל נשלה את עצמנו — תפישה אחת יצוקה בעצמותיו וממנה לא ימוש, וכל מעשיו מתבססים עליה, והיא: "אמריקה תחילה". צפון־קוריאה, איראן והטרור האסלאמי הרבה פחות חשובים לו. כמות הנשק האדירה שהוא מרעיף על סעודיה נועדה בראש וראשונה לספק מקומות עבודה לאמריקאים. גם דיבוריו על השכנת שלום בינינו לבין הפלסטינים גזורים בעקיפין מאותה תפישה (כאב ראש אחד פחות).

ואיך שלא יהיה, כמות הנשק הנשפכת לעולם רק הולכת וגדלה, כך שאין סיכוי שהמאבקים המזוינים למיניהם ילכו וידעכו — וגם זה לא מעניין כל כך את טראמפ.

ד"ר ברוך רבינוביץ, חיפה

פינוי נאור

בתגובה על "היערכות המשטרה לביקור: צווים מינהליים וסריקות בעיר העתיקה" ("הארץ", 22.5)

שמחתי לשמוע שהמדינה הנאורה שלנו רק מפנה את תושבי ירושלים מבתיהם לכבוד ביקורו של טראמפ. בזמן של ביקורו של קייזר וילהלם, נדמה לי, הרסו את הבתים.

ד״ר סוזאן וינגרטן, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו