טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקחי ההרצה

תגובות

נכדתי בת ה–13 ובתי, אמה, צפו יחדיו באחת מתוכניות האקטואליה שהתחדשו עלינו ב"כאן". האם העירה, כי אינה אוהבת את הקצב ואת הלשון, ושמעה את בתה אומרת: "אמא, ברור, את מהמאה ה–20". אני, אם כך, מימי הביניים...

אני אינני שומע, לא מסוגל אנטומית לשמוע, את מאוץ שפתותיהם של המראיינות והמראיינים מהמאה ה–21, איני יודע עדיין להפריד בין מלים הדבקות אלה באלה בניגון שיש בו אינספור סימני קריאה וסימני שאלה, שאין להם קשר לתוכן אלא לתרבות דיבור הפושה כאן. אני נבוך למראה מגישים הלובשים חולצות תיירים מאיזה אי אקזוטי, ממתראיינים בשיער סתור ברישול לראווה, בשיח המחפש להתחכם, בתרבות של wise guys הרואה בברק מהיר סגולה לתבונה, ובחילופי דברים שבהם כל הנכנס לדברי חברו הרי זה משובח, וכל המחריש את אוזני המאזינים רואה את עצמו כמי שיצא מנצח מקרב פרטי לחלוטין.

אני מימי הביניים, אבל עדיין נמנה עם האחוז הגבוה של הצופים בתוכניות אקטואליה, ויודע, כי חלק נכבד מאוד מילדי המאה ה–21 עוברים מיד לריאליטי ואינם צופים בהן. הם אינם מיואשים כמוני מן השימוש הבלתי נלאה בלשון ה"חבר'ה", בוויתור על הגייה על פי כלליה, בשיבושי לשון תכופים.

כצופה בשידורי הרשתות המובילות בעולם אני מתרשם, כי האלגנטיות המאופקת והשמרנית כלשהו של המגישים בעניבות והמגישות המקפידות על חזותן ומלבושיהן, על הלשון וההגייה — מקנה לשידור ממד של מכובדות, היודעת להישמר מן האליטיזם מזה ומן הפופוליזם מזה. השידור הציבורי מציב רף, מוטלת עליו אחריות לא רק לצופה ולא רק לשומע, אלא לתרבות הלשון והשיח של המדינה.

"כאן" הוא בהרצה עכשיו. אני רוצה להתפלל כי בדיון על הפקת לקחי ההרצה ייתן התאגיד את דעתו גם על הממד של סגנון ההגשה, ויגדיר מחדש את מה שהוא רואה, כנראה, כ"ישראליות" חדשה. אין שום דבר "ישראלי" ברישול לשמו.

יצחק מאיר, שגריר בדימוס, כוכב יאיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות