אופציית הגלות

מיכאל אינקס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל אינקס

אבי עליו השלום היתה לו אמרה, לא מקורית שלו, שהיה פולט בזעם לא כבוש בכל פעם שקרה אירוע פוליטי שהכעיס אותו: "היהודים הם זבל, כשמפזרים אותם בעולם הם מפריחים פרחים יפים, אבל כשמקבצים אותם למקום אחד הם מסריחים". לאחר 69 שנות מדינה הגעתי למסקנה, שהזקן שלי צדק. היהודים לא יכולים לחיות במדינה משלהם, והעדות לכך היא שלוש גלויות שקרו בגלל קשיות העורף הדתית/לאומית שלנו. אנחנו לא קנה סוף המתכופף בסופה הבאה עלינו, אלא עץ דק גזע שנשבר.

ולכן מה שצריך לעשות הוא יציאת מצרים (כנען) חדשה ולהתפזר לכל קצות תבל ולכל מדינה שתרצה לקבל אותנו. גם הפעם נצא ברכוש גדול: ידע טכנולוגי רב ערך, מדענים מפורסמים, אנשי רוח, סופרים ואמנים. רובנו סוגה עלית, מה שהימין הבזוי שלנו מכנה בבוז "אליטות", אבל בעולם נחשב לאליטות באמת.

מדור הזירה

נכון שעלולים אנו לאחר הקליטה הראשונית לסבול מפוגרומים ורדיפות כמו בעבר, אבל הפעם נצא לא בידיים ריקות אלא מצוידים בכלי נשק מאלה הנמצאים בשפע בארסנל כלי המשחית שלנו ועם חיילים מאומנים. וכך יתפשטו להם שבטי הישראלים, כל שבט במדינה המועדפת עליו, עם חייליו ונשקם עליהם למגן מפני פרעות עתידיות.

אני משוכנע שרוב המדינות יסכימו לקבל כמה עשרות או מאות אלפי בני אדם חושבים ויצירתיים, היכולים לתרום רבות לכלכלה ולתרבות של המדינה שתקלוט אותם.

אני מתאר לעצמי שכאן, בארץ המקוללת ורווית הדם הזאת, יישארו כמה יהודים, כמו החרדים והנציונל־רליגיוזיים מהבית היהודי ותקומה, שיעדיפו לחיות ולמות תחת שלטון הערבים. שיבושם להם, אנחנו האחרים רוצים פשוט לחיות.

תגידו אגדה, חלום — גם להרצל אמרו זאת, ובכל זאת החלום היה למציאות. אמנם החלום נשבר, אבל הוא יכול להתגשם בצורה אחרת.

מיכאל אינקס, מזכרת בתיה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ