בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 25.7.2017

תגובות

התעלמות ביומטרית

בתגובה על "המחדל הביומטרי: הכנסת דנה בקשיים בהנפקת דרכונים בתחילת עונת התיירות" מאת רפאלה גויכמן וגילי מלניצקי (20.7,TheMarker)

החלטת שר הפנים, אריה דרעי, לאלץ את הציבור לעבור לתיעוד ביומטרי (דרכונים ותעודות זהות) — בלא היערכות מתאימה — גורמת לכאוס ולהתעללות באוכלוסייה הנזקקת לתיעוד הזה.

נאמן להוראת רשות האוכלוסין וההגירה, שלחתי כבר שלוש בקשות לקביעת תור לקבלת דרכון ביומטרי ואף שילמתי, כמובן, מראש.

עד היום, כשלושה שבועות ממועד הבקשה הראשונה, לא זכיתי לשום תגובה. התעלמות מוחלטת, הנובעת כנראה מהכאוס שנוצר בעקבות החלטת השר ואי ההיערכות המתאימה של המשרד שבאחריותו.

עבור מחדל לאומי בסדר גודל כזה, תוך זלזול בוטה באזרחים, מישהו צריך לתת את הדין. ה"מישהו" הזה הוא לא ספק השר האחראי, אריה דרעי.

במדינה מתוקנת (ובהקשר זה, מדינת ישראל רחוקה מלהיות כזו) היה השר האחראי למחדל מתפטר מיוזמתו. אבל אצלנו - כמובן שלא. ולכן, ראוי להראות למר דרעי את הדרך החוצה - ו... אשרי המאמין!

יוסי כהנא, חיפה

זו לא תוספת של שלוש צוללות

בתגובה על ״במטכ״ל נבוכים, אך לא מתחקרים״ מאת אמיר אורן ("הארץ", 19.7)

אם תוחלת החיים של צוללת היא 30 שנה, ואחר כך היא יוצאת מן השירות בחיל הים (ואולי נמכרת למדינה זרה), הרי שבתוך פחות מעשר שנים אמור חיל הים להוציא לגמלאות שלוש צוללות.

ואם קליטת שלוש צוללות חדשות נמשכת כעשר שנים (מהבנייה ועד לסיום הכשרת הצוותים), הרי שבפועל ההחלטה על רכישת הצוללות לא היתה אמורה לשנות את סדר הכוחות התת־ימי של החיל. כל זה עשוי להצדיק את עמדת המטכ״ל ביחס לפרשה.

זה אינו מצדיק כמובן כל מיני תהליכים הנוגעים בעיקר למשרד הביטחון, ובהם חילופי אישים ודרכי קבלת החלטות, שהתגלגלו לתיק 3000 ועולה מהם צחנה של מעשים מפוקפקים.

אבל אם מדובר למעשה בהחלפת ציוד ימי מתכלה, יוכל ראש הממשלה להסתתר מאחורי הנימוק של דאגה לביטחון ישראל, משום שאפילו הצבא ומשרד הביטחון תמכו במספר הקיים של צוללות.

חמור יותר הוא האישור שנתנה ישראל לגרמניה למכור שלוש צוללות מתקדמות למצרים בתקופת שלטון האחים המוסלמים. עולה ממנו החשד, שהיו אישים שגזרו דמי תיווך מהעסקה, בזכות אישורים שהשיגו מישראל לביצוע מכירת הצוללות למצרים.

ראש הממשלה מכחיש שהיה מעורב בעניין הזה, אבל לדברי הקנצלרית אנגלה מרקל, היה בידי גרמניה אישור שאיפשר את ביצוע המכירה. אני נוטה להאמין לה.

גדעון רותם, תל אביב

על מה מלינים המוסלמים?

בהיכנסי למשרדי מס ההכנסה התבקשתי לעבור בדיקה במגנומטר. זו באמת השפלה: לשלם וגם להיבדק!

על מה מלינים המוסלמים? על כך שדואגים לאבטחת המקום הקדוש להם?

הבדיקות במגנומטרים החלו לאחר שמוסלמים ביצעו פיגועים בארץ וברחבי העולם במקומות ציבוריים כמו בתי קולנוע, מרכזים מסחריים, שדות תעופה ומטוסים. בדיקות אלו גורמות לסבל לאזרחים בכל העולם, להשקעה כספית ולהוצאות עצומות. האם אין זה שינוי ה"סטטוס קוו" בהליכי הבידוק לטיסות, מאז החלו הפיגועים?

האם יש לקבל את הטענה, שדווקא בהר הבית — להבדיל, למשל, מהכותל המערבי, שגם שם חל שינוי ב"סטטוס קוו" לפני כמה שנים — יש להימנע מבדיקות אלו בגלל רגשות המתפללים?

רצוי לדבר, אך אין להיכנע לטענות מופרכות.

אהרן הילדסהימר, רמת גן

"הכיבוש" לפי BDS

בתגובה על "אני שרץ" מאת — גדעון לוי ("הארץ", 20.7)

מקריאת דברי גדעון לוי אפשר להתרשם עד כמה הוא וחבריו לדעה מתוסכלים מכישלון ארגון BDS לגרום לרבים להצטרף לחרם על ישראל. להקת רדיוהד מציגה את BDS כארגון קיקיוני, שאף אחד (כולל תום יורק, סולן הלהקה) "לא שם עליה".

לוי וידידו מעבר לים רוג'ר ווטרס מנסים שוב ושוב להעלות לסדר היום את "הכיבוש". כישלונם נובע מסיבה אחת ויחידה: הכל יודעים ש"הכיבוש" אינו מתייחס ליהודה ושומרון, אלא לכל השטח שבין הים לירדן (כולל "השטח הכבוש" שלוי מתגורר בו כיום).

אבותיו של ווטרס הגיעו לארצות הברית והתנחלו בארץ לא להם, תוך כדי ביצוע טיהור אתני של ילידי המקום. לפיכך הייתי ממליץ לו ולשאר תומכי BDS לפתור קודם את בעית "כיבוש" ארה"ב, לפני שהוא מטיף לנו מוסר על "כיבוש" ארץ אבותינו, שחזרנו אליה לאחר 2,000 שנות גלות, תוך כדי תשלום מחיר דמים כבד.

גרשון פלג (פינקוביץ'), הרצליה

לצאת לגמלאות מרצון

מדוע מדברים על "גיל פרישה לנשים" בלשון יחיד? כשעבדתי בקופת חולים לפני שנים היו גיל פרישה רשות וגיל פרישה חובה. אני יכולה להבין נשים, המבקשות לפרוש מפני שפוטרו ואין הן יכולות למצוא עבודה חדשה בגלל אפליה כלפי אנשים מבוגרים. אני גם יכולה להבין, שיש מי שעבודתם אינה מאתגרת, או שברצונם לעזוב ובכל זאת לקבל גמלה.

אבל הגמלה של נשים נמוכה משמעותית מהגמלה של גברים. הן הרי משתכרות פחות גם כשהן עובדות בעבודה זהה. נשים גם עובדות פחות שנים, כי הפסיקו לעבוד או עבדו חלקית כשגידלו ילדים. מדוע לא לאפשר להן להמשיך לעבוד, כך שכאשר ייצאו לגמלאות תהיה הגמלה שיקבלו גדולה יותר?

יש נשים שעובדות במקומות ציבוריים ועבודתן מאתגרת, מעניינת, וכישוריהן השתפרו עם השנים. מדוע עליהן לצאת לגמלאות בגיל מסוים כלשהו? בארצות הברית זה עשרות שנים שאין גיל פרישה חובה ברוב המקצועות. מדוע לא אצלנו? ומדוע נלחמים ארגוני הנשים נגד העלאת גיל הפרישה מרצון?

ד"ר יהודית רונת, כפר סבא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו