צה"ל לטוב ולרע

צחי וייס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צחי וייס

בתגובה על "סרבנות אנוכית" מאת עמירה הס ("הארץ", 9.8)

אני אדם מן היישוב, בן לאם ניצולת שואה שנולדה ביערות מאיידנק ולאב יליד פתח תקוה. אינני איש הימין או השמאל, לא דתי ולא אנטי־דתי, אבל אני מאמין במדינה, בערכים, בצדק, מאמין בדמוקרטיה הישראלית. אני משלם מסים והולך למילואים (למרות שאני כבר בן 53) ואני ישראלי, בכל רמ"ח אברי. וכמעט שכחתי: אני גם ציוני. כל זאת אני מספר, כי נדהמתי ממידת הציניות, מחוסר ההבנה של מושגים כמו מחויבות הדדית ואהבת מולדת, ומהיריקה בפניהם של מיליוני ישראלים — שבאו לידי ביטוי במאמר של הס ובדברים שצוטטו מפי פורעת החוק הדס טל. כן, אין הגדרה אחרת למי שמפר את חוקי המדינה.

מדור הזירה

חשוב שקול המיעוט יישמע, אבל חתירה ועידוד חתירה תחת אושיות המדינה — לזאת אסור לתת יד. מהמאמר עולה, שמותר להפר את החוק. בעצם פרסומו יש עידוד להשתמטות מצה"ל. קריאת תיגר על הארגון שמגן, לטוב ולרע, על האומה והמדינה שקמה בדמם של ששת המיליונים היא בלתי נסבלת, גם לא בדמוקרטיה נאורה. האם אנו חיים באיסלנד או באיי שלמה? השכונה שבה אנו חיים מלאה בשונאים, קוראים להם דעאש, חמאס, חיזבאללה, משמרות המהפכה — קוראים להם אויב אכזר שקם להורגך. במי הס תומכת? זכותה להביע עמדה, חובתה לחשוב על העתיד. אבל העט הוא כמו רובה, כשהוא יורה הוא מסוכן מאוד.

הדס טל היתה יכולה למצוא את מקומה בצבא לו רק רצתה. אבל היא העדיפה להשתלח בצבא, לבוא חשבון מוזר עם ה"כיבוש", שחלק מהעם מרגיש שנכפה עליו וחלק מאמין בו — אך הן המתנגדים והן התומכים שומרים על החוק ועל המדינה, כדי שלכולם יהיה היכן לחיות. לסיום, אברך את השתיים בחיים ארוכים ושיזכו לראות ילדים, נכדים ונינים ושכולם ישרתו ביחידות מובחרות, ישמרו על המולדת היחידה שלנו, ויפנו עורף למפירי חוק ולשונאי ישראל. ועל זה נאמר: שנאה עצמית היא תכונה רעה, אהבת הזולת היא מעלה גדולה.

צחי וייס, פתח תקוה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ