בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להיפך, תבקש שיחקרו | מכתבים למערכת 26.10.2017

5תגובות

להיפך, תבקש שיחקרו

בתגובה על "ביטן לשקד שסירבה להעלות החוק על חקירת רה"מ להצבעה: תוקעת מקלות בגלגלי הקואליציה" מאת יהונתן ליס ("הארץ", 23.10)

הצעת החוק "הצרפתי", הבאה לאסור על חקירה פלילית של ראש ממשלה מכהן למעט במספר מצומצם של עבירות, אינה רק שנויה במחלוקת משפטית וציבורית. זו הצעה רעה לתדמיתו של אדם הטוען לחפותו ולהיעדר רבב בהתנהגותו. ראש הממשלה חוזר ומכריז בראש חוצות כי "לא יהיה כלום כי אין כלום". אם כך, מדוע הוא חושש מהחקירה הפלילית? מדוע הוא זקוק לחוק המוצע?

מבחינה ציבורית, עדיף לראש הממשלה שרשויות אכיפת החוק ימצו עד תום את החקירה בתיקי 1000, 2000 ו–3000 ועדיף שידרוש את זירוז החקירה שאין הוא חושש מתוצאותיה. אם אכן בסיום החקירה יטוהר לחלוטין שמו של ראש הממשלה ורשויות אכיפת החוק יגיעו למסקנה שאכן "אין כלום", התמיכה בראש הממשלה תזנק לגבהים והוא יוכל לשבת בטח בכיסאו. איש לא יעלה על דעתו לומר דבר בגנותו. אשמח מאוד אם וכאשר רשויות אכיפת החוק יטהרו לחלוטין את נתניהו ויקבעו בסוף החקירה שאין רבב בהתנהגותו. לדאבון הלב, אין לנתניהו אומץ לב לנקוט את הדרך המוצעת כאן: להסיר מעל סדר היום את הצעת החוק הצרפתי ולדרוש מיצוי עד תום של החקירות.

יצחק מלצר, עו"ד, באר שבע

יום העצמאות?

בתגובה על "ביטן: ללא תמיכת כחלון באיסור חקירת רה"מ, נלך לבחירות" מאת יהונתן ליס ("הארץ", 24.10)

משה כחלון, כך נכתב, יעניק חופש הצבעה לחברי כולנו בעניין החוק לאיסור חקירת ראש ממשלה בזמן כהונתו. כמעט לכל אורך הקדנציה הנוכחית נכנע כחלון או ויתר בעימותים עם בנימין נתניהו. עכשיו מגיע רגע האמת שלו ושל מפלגתו: האם הם סיעה עצמאית או סיעת לוויין של הליכוד.

יצחק כהן, ירושלים

למי קראת בוֹק

בתגובה על "משה יעלון, ראש ממשלת האיוולת" מאת אורי משגב ("הארץ", 23.10)

קראתי את מאמרו של אורי משגב בעיון רב, ולא מצאתי בו כל פתרון אלטרנטיבי. מן הסתם ידוע למשגב שהפלסטינים קיבלו הצעות לחזור לגבולות 1967, ובתמורה נדרשו לוותר על זכות השיבה ולהסכים על סוף הסכסוך. הם סירבו ועדיין מסרבים. הם רואים בנו צלבנים, ויסלקו אותנו כשם שסילקו אותם. אין לנו מקום בפלשתינה.

אם צה"ל ייטוש את יהודה ושומרון (שם האזור לפני שהרומאים קראו לו "פלסטינה"), חזרה לגבולות 1967, האזור יעבור מיידית לשליטת חמאס. כסמל בצנחנים, בלי להיות מפקד סיירת מטכ"ל, ברצוני לומר למשגב שמרגמה 52 מ"מ יכולה לשתק את נתב"ג. ואז נצא לכיבוש מחדש. אין פתרון. אבל מי שמכנה את מי שהיה מפקד סיירת מטכ"ל, רמטכ"ל ושר הביטחון "בוק", מן הראוי שיציג אלטרנטיבה ראויה. קל לכתוב מאמר כמו זה של משגב, קצת קשה יותר לנתח מצב מסובך ולתת תשובות אמיתיות ורציניות.

אלי גל, תל אביב

טוב עשית, גבאי

בתגובה על מאמר המערכת, "הליכודניק החדש" ("הארץ", 18.10)

שפר עלי גורלי ואיני רואה שום מצב שבו דווקא אני אצטרך לנהל את המו"מ עם הפלסטינים. אבל למקרה ההיפותטי שמטלה זו היתה נופלת עלי, בוודאי שלא הייתי הולך לאותו מו"מ כשאני מצהיר מראש על מה אני מוכן לוותר לצד שכנגד. לכן טוב מאוד עשה אבי גבאי כשאמר מה שאמר. רק להזכיר, מפלגת העבודה לא החזירה מעולם אף שטח משוחרר או כבוש. אז: תרגיעו!

מרק הסנר, תל אביב

יצאתי אידיוט

בתגובה על "אבי זי־זג" מאת רביב דרוקר ("הארץ", 23.10)

טוב, אז עכשיו עומד בראש מפלגת העבודה אבי גבאי, שמרגיש בטלפתיה מתי אשתו מתקשרת אליו. ואני, פרופסור אמריטוס לפיזיקה בטכניון, שהצבעתי בשבילו, יצאתי אידיוט. בעוד שעה אעמוד לפני כיתה ואסביר את הלוז של תורה בת יותר ממאה שנה, תורת היחסות של ידידנו אלברט, שמושתתת על העיקרון שאינפורמציה אינה יכולה לעבור במהירות הגדולה ממהירות האור. מיליארדי אנשים מעמידים עיקרון זה לבדיקה אלפי פעמים ביום, כאשר הם מנווטים בעזרת מכשיר הג'י־פי־אס שלהם.

ואני שוב יצאתי אידיוט כשזוגתי אמרה לי, ולמה אתה תמיד מאמין לג'י־פי־אס ולא לי?

פרופ' (אמריטוס) יוסי אברון, הטכניון

שפה שסועה

בתגובה על "הקטנותים הולכותים לגן הילדותים" מאת רונית גדיש ("הארץ", 23.10)

משאת נפשה של רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, מתגשמת בחלקה. ללא תכנון אנו עדים, שאכן בשם המספר ויתרנו, אמנם באופן חלקי, על קטגוריית המין. המספרים "שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה", וּ"שְׁמוֹנָה מֵאוֹת" קנו להם מהלכים בפי דוברי השפה בכל שדרות העם. הם צמחו, כדבריה, "מתוך דוברי/ות השפה" ואני מבין שהם מקובלים על המוסד הנכבד האמון על איכותה ורמתה של הלשון, כי זו דרך חדשה "לסימון המגדר הכפול".

בהזדמנות זו אני מאחל לשנה המשמשת ובאה, אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֶה, שנה טובה.

מנחם ארגוב, ירושלים

הכי טוב בבית

סיבה מרכזית לריבוי תאונות הדרכים היא תרבות החיים שלנו. אנחנו כל הזמן מתרוצצים בכבישים, זה הבילוי. לא יושבים בבית, שומעים מוזיקה, קוראים ספר טוב, נפגשים עם חברים, אלא יוצאים לכביש, לא חשוב לאן, לאיזה בית קפה לא מי יודע מה. בסוף האוכל בבית הקפה מחורבן והמחיר מופקע.

צריך לשנות את כל תרבות החיים שלנו. ואז, גם תאונות הדרכים יירדו משמעותית.

ד"ר עזרא סער, פתח תקוה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו