${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הראש היהודי ממציא פטנטים | מכתבים למערכת 21.11.2017

תגובות

הראש היהודי ממציא פטנטים

בתגובה על "הממשלה נגד הסטטוס קוו: תכניס שיקולי דת לחוק שעות עבודה ומנוחה" ("TheMarker", 19.11)

שאפו לשר העבודה והרווחה, חיים כץ, שעלה על פטנט לביצוע עבודות אחזקה במערכת מסילות הברזל בשבת באמצעות העסקת "גויים". ונשאלת השאלה, למה לא להפעיל את כל מערך הרכבות בשבת (נהגים, כרטיסנים, עובדי התחנות וכו') בהסתמך על אותו פטנט? ואם את הרכבת — למה לא את כל התחבורה הציבורית בישראל? ואם את כל התחבורה הציבורית בישראל — למה לא את כל השירותים הדרושים לאזרחים?

אם ניישם את הפטנט הזה באופן המוצע כאן תיוותר רק בעיה אחת — הצבא. הרי אי אפשר שגברים ונשים יהודים ישרתו יחד ביחידות מעורבות. הפתרון? ניחשתם נכון. גויים וגויות ישרתו בצבא ההגנה לישראל. ואם הגויים יכולים לעבוד בשבת, למה שלא יעבדו כל השבוע? כל כך מתבקש שאת המדינה יפעילו גויים. ומה יעשו היהודים שייפלטו ממקומות העבודה? ילמדו תורה, כמובן.

ד"ר יורם רסלר, תל אביב־יפו

יותר מחמישים גוונים

תגובה על "גיבורת השמאל" מאת גדעון לוי ("הארץ", 16.11)

גדעון לוי תוקף את השמאל הליברלי על תמיכתו במשטרה ובעומד בראשה. הוא מפרט את חטאיו של המפכ"ל, רוני אלשיך, ואף חוזר 17 שנה כדי לתאר פגמים בהתנהלותה של משטרת ישראל.

אין ברצוני להתווכח עם לוי על טענותיו נגד המשטרה ואלשיך, אלא עם שתיים מקביעותיו: הראשונה, שהסיבה היחידה לתמיכתו של המחנה הליברלי במשטרה היא "כי בנימין נתניהו ודוד אמסלם אסרו עליה מלחמה"; השנייה — שאין כל מקום לתמיכה מסוג זה בגלל ההתנהלות הפסולה של המשטרה והמפכ"ל בשורה ארוכה של נושאים.

אני מאמין שהתמיכה הליברלית באלשיך נובעת מהערכה על עמידתו האיתנה מול "ההתקפות השערורייתיות של ראש הממשלה ועושי דברו", כדברי לוי. אלשיך נוהג כעובד ציבור ומתנהל "לפי הספר", למרות ההתקפות המכוונות נגדו ונגד הגוף שבראשו הוא עומד. עמידתו משוללת הטיה לפי הדעות הפוליטיות שלוי מייחס לו. אין זה עניין נפוץ במחוזותינו ולכן המפכ"ל ראוי להערכה משמאל ומימין.

לוי כנראה יופתע לשמוע שהעולם אינו חד־ממדי. איני מוצא שום פגם בתמיכה באדם או בגוף בשל התנהגות ראויה להערכה בנושא אחד, גם אם בתחום אחר אני חולק על מעשיהם או החלטותיהם. עולמו של לוי צבוע בשחור ולבן בלבד, אבל קיימים יותר מחמישים גוונים של אפור וכמובן קשת צבעים שלמה, מסגול ועד אדום (וזה רק בתחום הנראה לעין).

איתן דומאני, רחובות

לא בוגדים, מלח הארץ

קראתי בפייסבוק את דבריה של לורה קאם, אמו של דין יששכרוף, דובר ארגון שוברים שתיקה, והזדהיתי עם כל מלה.

אני עצמי שירתי בפלמ"ח, ילדי שירתו בצבא ואחת מבנותי היתה קצינה. אני מכירה אדם אחד שמסר עדות לשוברים שתיקה. גם משפחתו מוכרת לי, ואני יכולה להגדירה רק "מלח הארץ". הכינוי בוגדים, שמיוחס לקצינים ולחיילים ששירתו בשטחים ומסרו עדות לשוברים שתיקה, מלמד יותר מכל על המכנים.

אני מעדיפה לשמוע את הדברים כמו שהם ולא לטאטא אותם מתחת לשטיח. אני מחזקת את אמו של דין.

תמי כהן, תל אביב־יפו

אהוד ברק, פנה את הבמה

זה זמן מה מפציעים בציבוריות הישראלית דבריו של אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. התקשורת כמרקחה: למה כיוון, למי כיוון, האם הוא חוזר, איך הוא חוזר, האם הוא תומך עדיין באבי גבאי, האם יקים רשימה חדשה ועוד שאלות רבות.

האם שכחו כולם שבשנת 2011 היה ברק שר הביטחון בממשלתו של בנימין נתניהו, ולפי מקורות זרים שניהם יחד הגו תקיפה אפשרית באיראן?

האם שכחו שעם תחילתה של מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה, באותה תקופה, חזה ברק שבתוך חודשיים משטרו של בשאר אסד ייפול?

התקשורת הישראלית משחרת היום לפתחו של ברק, ואף מכנה אותו שארל דה גול הישראלי, הממתין מחוץ לזירה לקריאה לדגל. אבל לא רק תחזיות כושלות הן מנת חלקו של ברק, אלא גם הנהגה כושלת של מפלגת העבודה. הוא זה שגרם במו ידיו לריסוקה לכדי מפלגה ננסית וחסרת השפעה. ראוי להזכיר זאת לתקשורת כל אימת שברק פוצח בהגיגים חדשים.

למפלגת העבודה קם בינתיים מנהיג חדשן וצעיר, שנבחר באורח דמוקרטי. כדאי שברק יפנה לו את הבמה. אני משוכנע שלאבי גבאי יש מועמדים ראויים אחרים למשרת שר הביטחון.

מאיר בן יצחק, רמת השרון

זה לא אופניים, זה כלי רכב

אופניים חשמליים הם כלי מסוכן, גם לרוכב וגם לסביבה. למחוקק נוח להתייחס אליהם כאל אופניים, אף על פי שבפועל אופניים "רגילים" לא מסוגלים להתקרב לביצועים, למהירות ולמידת הסכנה שטומנים האופניים חשמליים.

בנוסף, שוק האופניים החשמליים פרוץ לחלוטין. בין האופניים השונים יש פערים אדירים בשלדות, בגלגלים וביכולת הבלימה. אין סטנדרט אחיד. רבים מהם מסוכנים לשימוש, מה גם שאין תקן מחייב לתאורה ולבלמים.

ובכל זאת, נראה שהדאגה לרוכבים ולסובבים אותם אינה על סדר היום של המחוקק. למרות ניסיונות אכיפה הנוגעים לרכיבה על המדרכה, המחוקק ויתר על החובה לחבוש קסדה, על החלת חובת בדיקה של תקינות כלי הרכב או אפילו על עמידה בסיסית בתקנות, כמו האיסור על שימוש במצערת.

כמובן, יש מי שמרווחים מהמצב. הגדלת הפיקוח על כלי הרכב הללו תעלה את מחיר האופניים, תקטין את ההיצע שלהם ותפגם בכיסם של היבואנים ובהכנסות ממסים. חבל ששוב שיקולים כלכליים באים על חשבון הבטיחות.

רם און אגמון, הוד השרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#