טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קרנית פלוג דווקא צודקת

תגובות

בתגובה על "סטנלי פישר פנוי" מאת נחמיה שטרסלר ("הארץ", 14.11)

במאמר עוקצני ומשתלח מבקר נחמיה שטרסלר את ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, וקושר כתרים לשר האוצר, משה כחלון. עיקר הוויכוח נסוב על השאלה האם יש להשתמש בעודפי גביית המסים כדי להוריד את שיעורי מס ההכנסה, או כדי לשפר את שירותי הממשלה בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה והתשתיות. נושא נוסף הנתון לוויכוח הוא, האם ההכנסות החד־פעמיות הגדולות ממיסוי בשנת 2017 הם אירועים חד־פעמיים, או כאלה שיחזרו גם בשנים הבאות. פלוג סבורה שהם חד־פעמיים, ואילו פרופסור אבי שמחון סבור שהם יחזרו גם בשנים הבאות, הלוואי שיצדק.

בראיון שנתנה פלוג ערב ראש השנה לסבר פלוצקר היא קבעה שעל מנת שמדינת ישראל תספק שירותי בריאות, רווחה וחינוך ברמה הממוצעת של מדינות ה־OECD יש צורך להוסיף לתקציב המדינה 140 מליארד שקל, ואילו במאמרו של ד"ר זאב פלדמן ב"הארץ" ("פשוטי העם ימשיכו לחכות", 15.11) הוא קובע שישראל נמצאת במקום הלפני אחרון במספר המיטות לנפש, וכי מערכת הבריאות קורסת.

גם לאחר ששכר המורה המתחיל יועלה ל–8,000 שקל בחודש, לא יבטיח שכר זה כי טובי בוגרי האוניברסיטאות ילמדו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה בבתי הספר התיכוניים, כאשר השכר המוצע להם בתעשייה יכול להגיע ל20,000 שקל בתחילת דרכם. לכן יש להעלות את שכרם בשיעור גבוה יותר. עם עובדות אלה אני מבקש את שטרסלר להתמודד.

אין הוכחה ודאית לכך שהפחתת המס תביא להגדלת התפוקה והפריון, במיוחד כאשר המשק נמצא בתעסוקה מלאה. יש אם כך סיבות טובות לצדד בעמדתם של פלוג ומחלקת המחקר של בנק ישראל, ובוודאי שאין צורך ללעוג לה כפי שלעג שטרסלר.

מיכאל שוסהיים, קרית ביאליק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות