בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סחר באנשים בחסות הממשלה | מכתבים למערכת 22.11.2017

תגובות

סחר באנשים בחסות הממשלה

בתגובה על "ישראל תשלם לרואנדה 5,000 דולר עבור כל מבקש מקלט שתסכים לקבל לשטחה" מאת אילן ליאור ("הארץ", 20.11)

אני המומה, זועמת וכואבת מכך שחברי הממשלה משקיעים זמן, רעיונות "יצירתיים" ואנרגיה כדי לגרש בני אדם שמצאו כאן מקלט. הם הקימו גדר ואין יותר פליטים שחוצים את הגבול. בהוראתם העבירו את כולם לדרום תל אביב, ובכך פגעו פגיעה אנושה במרקם החיים של התושבים במקום, ויש בהם כאלה שרוקדים על הסבל האנושי ומסיתים נגדם. הם הקימו בסכומי עתק את מתקן "חולות", וכל הזמן מעלים עוד רעיונות איך למנוע מהם פת לחם. מה קרה? ישראל החזקה, על שמונה מיליון אזרחיה, לא יכולה לקלוט 40 אלף פליטים?

אנו מדינה שמאות אלפי פליטים הגיעו אליה בראשית דרכה. כבר שכחנו את ההיסטוריה? לא שכחנו, אבל אותנו מלמדים רק על פליטים יהודים, ורק על מה הגויים עשו לנו, היהודים, ולא מתייחסים לאלה הנמצאים כבר בקרבנו.

אני מכירה לא מעט מאותם פליטים, אנשים נפלאים שחיים בינינו, אנשים שברחו ממצוקה, מרעב, ממעשי זוועה ומסכנת חיים. הם מנסים להתקיים בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. כל ההסתה נגדם מקורה בבורות ובסילוף המציאות. ועכשיו, הממשלה הגיעה לתחתית שבתחתית, והחלה לסחור בבני אדם כאחרון סוחרי העבדים, שקיווינו שפסו מהעולם. המדינה מנסה למכור אותם לארץ זרה אחרת. אין מספיק מלים בפי לגנות את ההחלטה הרעה והאכזרית הזאת.

שלומית זילברברג, כפר סבא

בישראל כמו בזימבבואה

בזימבבואה נזכרו אחרי 37 שנה לנשל את השליט, רוברט מוגאבה, מכיסאו. מושמעים שם קולות החוזים עידן חדש: דמוקרטיה, שלטון אחראי ונטול רבב ועוד אמירות אופטימיות לאזרחים, שבשורה התחתונה אומרות להתחיל הכל מחדש.

הלוואי ויכולנו אנו להתחיל את עידן מדינתנו — העידן לאחר מלחמת השחרור — מחדש. תארו לעצמכם שהיינו בונים מדינה ללא שחיתות, פשע מוסדי, הטרדות מיניות ומריבות בין מפלגות. יכולנו אז להיקרא באמת "העם הנבחר". הגיע הזמן שנודה סוף סוף שאנו גרועים ככל העמים.

ד"ר ברוך רבינוביץ, חיפה

היציאה מהארון כעלה תאנה

נדמה שכבר אין יום שבו מהדורות החדשות אינן נפתחות בסיפורי הטרדה מינית כאלה או אחרים. שחקנים, פוליטיקאים, נבחרי ציבור — דומה שאיש אינו חף מתופעה קשה זו.

עם זאת, נראה כי פרשת ההטרדה המינית שבה מואשם השחקן קווין ספייסי, כוכב סדרת המופת "בית הקלפים", כנגד קטין בן 14, מעלה שאלות קשות לגבי הטקטיקה שבה נהג השחקן לצורך הסחת דעת הקהל — יציאה מתוקשרת מהארון לאחר שנים של שמועות לגבי נטייתו המינית.

האם כל האמצעים כשרים — גם זילות תהליך יציאתו מהארון של אדם — כדי להסיט את הדיון מהדבר האמיתי — הטרדתו המינית של נער בן 14?

תהליך היציאה מהארון מלווה פעמים רבות בתחושות קשות של אובדן הביטחון העצמי, כעס ופחדים. כעס עצמי, כעס על המשפחה והחברים, פחד מתגובת הסביבה הקרובה והרחוקה. לא בכדי נמנע ספייסי מהכרזה רשמית על כך במשך שנים, למרות שלל השמועות. דווקא משום ששמר על זהותו המינית תחת מעטה עמימות במשך שנים, מעשהו נתפס כאקט מזלזל, פוגעני ופחדני כלפי קהילה שלמה שנלחמת שנים על מעמד לגיטימי וזכויות, וחבל שכך.

ניצן סופר, רמת גן

האי הקטן, האי היגיון

כותרות העיתונים ודיוני הכנסת בחודש האחרון, הריצו אותי למדף הספרים. בשנת 1993 כתב אפרים סידון ספר ילדים נפלא, חכם ושנון בשם "סיפור מוזר ומלא תימהון, על האי הקטן, האי היגיון".

שפתו של הספר עשירה, החרוזים יפים והוא מלא באיוריו הנהדרים של יוסי אבולעפיה. הוא גם על־זמני או אולי אפילו נבואי. המציאות בשנה האחרונה הזויה ומדאיגה אף יותר מזו הכתובה בספר נפלא זה.

רחל אשרי, ירושלים

היום, כמו אז

לתומי חשבתי שלמדנו משהו מרצח יצחק רבין. חשבתי שהפקנו לקחים מתוצאותיה של ההסתה. ובכן, לא דובים ולא יער. ההשתלחות חסרת הרסן בנשיא המדינה, ראובן ריבלין, איבר חשוב בגופו של הליכוד הישן, יורשה של תנועת החרות, מלמדת שלא נלמד דבר. להיפך, היום מותר להסית גם נגד אנשיך שלך.

טירוף המערכות, רעיונות העוועים, החוצפה, ההעזה, שיכרון הכוח, לא ייאומנו. נראה כאילו רבים מתחרים זה בזה כדי לראות מי יותר בוטה, משמיץ, חצוף ומסית. איזו דוגמה עלובה לנוער, הגדל בצלה של אווירה מכפישה זו. ואנחנו חשבנו שהנוער שגדל בצל ההסתה נגד רבין ראה דברים קשים.

אברהם אלון, נתניה

המלצה להאזנה

קרן אור באפלת הפוליטיקה, ביובש האוויר, בפרטאץ' התרבות והחוק: קול המוזיקה הנוכחי (בהרצה). התחנה טובה באוזני מקודמתה (שהיתה טובה אף היא). התכניות הכי יפות, מעניינות ומאלפות הן של אורי גולומב. חוץ מההנאה לשמה מהאזנה ליצירות ומלחינים מוכרים לי, ישנו ערך מוסף בעריכה, בהקשרים ובמלים החסכניות והמדויקות.

דוגמה: לא מזמן הושמעה שם וריאציה שכתב שופן לשיר פולני עממי שהכרתי מילדות, ומוכר גם כלחן לשיר הגרמני "לכובע שלי שלושה קצוות" (שתורגם בהמשך גם לעברית). בתוכנית האמורה נוגנו הווריאציות אחרי "קרנבל בוונציה". שילובים מלבבים כאלה הם מושכי תשומת אוזן, ראש ולב, ועל כן הם קרן אור באפלת הימים האלה.

נימה דיקר, תל אביב־יפו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו