בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה מבדיל אותנו מהאוגנדים? | מכתבים למערכת 23.11.2017

תגובות

מה מבדיל אותנו מהאוגנדים?

תגובה למאמרו של גדעון לוי "ואם שכחנו להיות יהודים" ("הארץ", 19.11).

בילדותי גדלתי בבית ישראלי־פטריוטי ברוח "השומר הצעיר". תפישת העולם שלי היתה פשטנית להחריד: כאן נולדתי, כאן ביתי ומשפחתי, ישראל מולדתי, ומי שיבוא לגזול ממני את ביתי ומולדתי אשבור לו את העצמות.

לימים הבנתי שדיבורים כאלה יכול לומר גם בנו של מתיישב באוגנדה, האם הייתי יכול להזדהות עם הדבר? איזה עץ גדל ללא שורשים? מהי ההצדקה שלנו לנסות להבדילנו מהאוגנדים, אם לא העבר הקרוב והרחוק שלנו?

עם מה בדיוק מותיר אותנו גדעון לוי כשהוא ממליץ לנו להיפרד מהעבר היהודי והציוני שלנו?

ואם כבר בהדחקות והכחשות עסקינן, הגדולה שבהן היא זו המתעלמת מתוצאות מה שקרה ביוגוסלביה, שם נעשה ניסוי מלאכותי לקיים "מדינה אחת". התוצאה היתה הרת אסון. גם כאן ייתכן שמה שיקרה ייקרא בבוא העת ג'נוסייד.

חיים פרי, הרצליה

העיתוי המעצבן שוב מבצבץ

ז'ק חן הוא עורך דין מוערך. מיד כשריחף מעל ראשו של אביחי מנדלבליט חשד בפלילים, הוא שכר את שירותיו של חן וזה הסיר את החשד במלואו. מנדלבליט המשיך בתפקידיו צח כשלג.

כשהחלו לרחף מעל ראשו של בנימין נתניהו וראשם של בני משפחתו חשדות בפלילים, הם העדיפו לשכור את שירותיהם של עורכי דין אחרים, מוערכים לא פחות, אבל לאחרונה פנה נתניהו לחן כדי לשכור את שירותיו, לא לפני שנודע שהלה נשכר גם על ידי מקורביו של נתניהו, שאול אלוביץ' (בזק) ואבריאל בר יוסף (צוללות).

ייאמר מיד, החוק וכללי האתיקה לא מונעים התקשרות זאת, מה עוד שפרקליט המדינה הודיע בעצמו שנתניהו אינו במעמד של נחשד בפרשיות אלו. ובכל זאת, משום מקום, צץ בראש אותו משפט ששייקספיר שם בפיו של מרקוס אנטוניוס בנימה האירונית המתחייבת: For Brutus is an honorable man.

יען כי טבעו החשדן של האדם מתעורר כל אימת שמושג העיתוי (טיימינג טיימינג, הבנת את זה ברוך?) מגיח מתוך החושך ונחשף לאור יום. אותו טבע חשדן מצלצל בפעמון גם כשהוא נזכר בלהיטות המחוקקים לחוקק, דווקא עתה, חוקים שונים ומשונים שיכולים להטיב עם ראש הממשלה. המושג "מחוקקים" מתייחס לשני מחוקקים דווקא, שהשמועות מלחשות שהם אינם מרוחקים מנתניהו ואינם פועלים מאחורי גבו.

ושוב מבצבץ לו העיתוי המעצבן ושואל את ברוך: טיימינג, הבנת? טיימינג. והאדם המבקש סדר מוצא עצמו שואל שלושה עשר מי יודע? ומצפה לתשובה מהאחד אלוהינו שבשמים ובארץ.

צבי כפתורי, רמת השרון

האוטומטיות של שטרסלר

בתגובה על "אז אולי גבאי עושה משהו נכון?" מאת נחמיה שטרסלר ("הארץ", 21.11)

במאמרו שוטח בפנינו נחמיה שטרסלר את ה"אני מאמין" הפוליטי והחברתי שלו, כמו גם את האימה המזינה את השקפתו. המשפט המסיים קובע נחרצות: "אפשר להיות טהרן, ולא לקבל שום סטייה מעקרונות הסטאליניזם".

סטאלין מת, ברית המועצות התפרקה, חומת ברלין היא היום אתר תיירות, אבל דמותו ומשנתו של רוצח ההמונים עדיין מופיעה בסיוטי הלילה של שטרסלר, ולא כרודן אכזר שהאמין שהוא "שמש" ובני עמו אמורים לציית לו ציות עיוור ולמות כזבובים במחנות עבודה בסיביר.

האם המושג "מדיניות סוציאלית" מפעיל אוטומטית את מערכת האזעקה של שטרסלר, עד שהוא מאבד את יכולת האבחנה בין זכויות סוציאליות מתוקף שוויון בסיסי ולא על פי מבחן הישגים כלכליים, לבין קומוניזם להמונים וקפיטליזם בסתר לראשי המפלגה, אידיאולוגיה של צדק שתורגמה במציאות להולכת שולל של רבבות ואי צדק נוראי?

"טהרנות" מובנת על ידיו כקריקטורה נלעגת של יושרה, של נאמנות לדרך, שמנהיג תנועה הציג לבוחריו ולחבריו לתנועה כעיקרי אמונתו בעת שביקש את תמיכתם. "גמישות" לפי שטרסלר מבלבלת בין התפתחות ובחינה מחודשת של מדיניות במצבים משתנים, לבין להטוטנות מילולית מונעת על ידי אינטרסים כאן ועכשיו. גישתו מתאימה לתפישת האזרחים כעדר שהשיפוט והזיכרון שלו לקוי, והם בולעים לתיאבון כל לוקש.

ערכים ליברליים כלליים, כמו איזון עדין בין דת למדינה, זכויות שוות לאזרחים יהודים וערבים, יחס הומני למבקשי מקלט, שכעת, לצורך הכשרת גירושם המביש מכונים סתם "מהגרים", הם לא יותר ממס שפתיים. המטרה לכבוש את השלטון מקדשת את האמצעים, אחרי הבחירות נקיים את מה שהסתרנו מפניהם, ואולי לא.

הבעיה המטרידה לגבי גבאי אינה מה הוא אומר, אלא מי הוא בעצם ומה הוא באמת חושב. הסתירות והסטיות בהצהרותיו מעוררות, אצלי לפחות, את התגובה: "אבי גבאי ביי ביי", כמוך יש לנו בשפע.

דליה נאור, גבעתיים

יתכבדו גם הם ויעמדו לדין

בתגובה על " אשתו של יגאל עמיר: נערכים להגיש בקשה למשפט חוזר" מאת רויטל חובל ("הארץ", 18.11)

זוגתו של רוצח ראש הממשלה, יצחק רבין, הודיעה על כוונתה לפתוח בהליכים לבקשת משפט חוזר ליגאל עמיר.

זאת נראית כמו הזדמנות נהדרת להוציא לאור ולשפוט גם את כל המסיתים, שפעלו באותה תקופה ויצרו אווירה של דה־לגיטימציה לראשי המדינה ולפעילי השלום. חלקם הגדול נמצא כיום במרכז התמונה ומכהן במשרות ובתפקידים קריטיים במדינת ישראל. יתכבדו ויעמדו לדין.

תחיה דב, נהריה

פתרון לבעיית העבודה בשבת

אינני מבין מה הבעיה עם ביצוע עבודות תשתית הרכבת בשבת. הרי לפי בנימין נתניהו, וגם לפי אבי גבאי כפי שנוכחנו לאחרונה, השמאל שכח מה זה להיות יהודי. אם כך, יש כאן די והותר כוח אדם שיכול לבצע את העבודות בשבת, בהנחה שלא לכולם יש ידיים שמאליות.

דניאל רגב, חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו