ונעבור לקולוניאליזם

פליקס לאוב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פליקס לאוב

נראה שמתגבשת מסקנה מסוימת ממבול הגילויים על ההטרדות המיניות שחוו נשים לפני שנים לא מעטות. דומה שגברים מטרידים סברו שהתנהגותם היא נורמטיבית. הקורבנות כמובן לא חשבו כך, אבל קולן היה חלש ולא נשמע בשיח הציבורי. עם חלוף השנים הן התחזקו, החלו להיאבק בתופעה, וכיום כבר ידוע שזו התנהגות פסולה. דברים אלה נראים כמעט מובנים מאליהם ולא היה טעם לציינם, אלמלא היה בחיינו הציבוריים נושא אחר שמתנהל על פי דפוס דומה.

פעם, בראשית ימי הציונות, לא ראו קולוניאליסטים פסול בכך שבאו להתיישב בארץ לא להם, לדחוק את רגלי הילידים, לנשלם מאדמותיהם ולנהוג כלפיהם באדנות. עדות מאלפת לכך נמצאת בפנייתו של חוזה המדינה, תיאודור הרצל, אל ססיל רודז בבקשת תמיכה ברעיונותיו. רודז היה מהקולוניאליסטים האחרונים והאכזריים בהיסטוריה של המעצמה הקולוניאלית הגדולה בתבל. הוא היה אחראי להשתלטות הבריטים על אדמות השוֹנה והנדבלה ולמותם של אלפים במלחמות ובעבודות פרך במכרות היהלומים של רודזיה, לימים זימבבואה. "מדוע אני פונה אליך?" שאל הרצל במכתבו אליו, "הרי לא מדובר ב(מתיישבים) אנגלים ולא באפריקה, אלא ביהודים ובפיסת אדמה במזרח התיכון", והשיב לשאלתו הרטורית: because it is something colonial.

מדור הזירה

כמו הרצל, דומה שגם מתיישבי העלייה הראשונה לא התביישו לקרוא לעצמם קולוניאליסטים. חלקם אף האמינו שזה "יתרבת" את הילידים וייטיב עמם. הפלסטינים לא חשבו כך, אבל קולם בקושי נשמע. עם חלוף הזמן גבר קולם של עמים ילידים וקולוניאליזם הוכר בצדק כמעשה דיכוי מגונה. על כן אנשי העליות הבאות ומייסדי המדינה הסתירו אותו במסווה של חלוציות.

אולי, כמו במקרה של ההטרדות המיניות, הגיע הזמן שנפסיק להתכחש למעשינו, נפצה במידת האפשר את קורבנותינו, נשתחרר מעמדת האדנות, נחדול ממעשי הנישול ונחתור לחיים משותפים בשוויון מלא עם העם שהשתלטנו על אדמתו.

פליקס לאוב, רחובות

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ