טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בזכות עצמם | מכתבים למערכת 4.12.2017

תגובות

בזכות עצמם

בתגובה על "מלכוד הוולגריות" מאת רון כחלילי ("הארץ", 29.11)

וולגרי, לפי הגדרתו המילונית, הוא גס, בוטה, המוני, לא מנומס, חסר תרבות, רעשני, קוֹלני, בהמי. לא משום שהם בני עדות המזרח הצמידו למירי רגב, דוד אמסלם ודוד ביטן את הכינויים "וולגרי" ו"בהמי", אלא בגלל התנהגותם הגסה וההמונית, התבטאותם הבוטה, חוסר התרבות (שהם אף גאים בה) והקולניות שלהם. הם נבחנים על פי אותם כלים שבהם נבחנים חברי כנסת אחרים, גם על פי התנהגותם וגם על פי מהלכיהם, שחלקם — לפי דברי רון כחלילי — בזויים.

רבים הם בני עדות המזרח בממשלה, בכנסת ואפילו בליכוד שאינם מתנהגים כך, ואין מכנים אותם "וולגריים" אף על פי שהם מזרחים אותנטים וגאים ואינם מרכינים את ראשם (למשל, אמיר אוחנה, ג'קי לוי, משה כחלון, אלי אלאלוף, דוד אזולאי, אריה דרעי, אורלי לוי אבקסיס, אלי כהן, אלי בן דהאן, עמיר פרץ, יוסי יונה, והרשימה ארוכה).

ד"ר עוזי מלמד, רמת השרון

יש לחקור במופלא ממך

בתגובה על "האם אמחק מוויקיפדיה בגלל דרווין?" מאת מנחם בן ("הארץ", 20.11)

מנחם בן מכנה את תורת האבולוציה "טמטום מטורף" ו"תיאוריה ילדותית", אך ראשית יש להעמיד אותו על טעות בסיסית בהבנה מה זו בכלל אבולוציה.

"מעולם לא נראה שינוי בבעל חיים כלשהו מלידתו", כותב בצדק בן, וצודק גם בכך שאין בדל הוכחה לתופעה מסוג זה. אך האבולוציה כלל אינה טוענת שהאורגניזם משתנה במהלך חייו וכי בעל חיים "לומד" לפתח יכולות שלא היו לו קודם. במרכז תורת האבולוציה מונחת הטענה, כי פרט המצויד במקרה, מכוח מוטציה גנטית, בתכונה המקנה לו יתרון בבית גידול מסוים, ישרוד טוב יותר מחברו החסר תכונה זו, ולכן יזכה להעמיד צאצאים רבים יותר, מה שיביא ברבות השנים להופעה נפוצה יותר של אותה תכונה בקרב האוכלוסייה.

לכך כבר יש הוכחות רבות, דוגמת ההתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והאבולוציה המהירה של העשים המנוקדים השחורים באנגליה, שהחליפו את העשים הלבנים בזמן המהפכה התעשייתית.

בן מביא גם את הטיעון המוכר, שהסבר המורכבות של כל הסובב אותנו מחייב "יוצר" כל יכול. על כך ניתן להשיב בטיעון של ריצ'רד דוקינס, כי הסבר מורכבותו של אותו "יוצר" כל יכול, הנמצא בכל מקום ובכל זמן, מסובך בהרבה מהסבר מורכבות הטבע על פי תורת האבולוציה. ואחרי הכל, גם התיאוריה של בן, ולפיה קיים אלוהים שברא את הטבע על פי הדגם התנ"כי, היא עדיין תיאוריה כמו כל תיאוריה. וכשמשווים אותה לתיאוריית האבולוציה, ברור מיד באיזו תיאוריה שוכנים השכל הישר וההוכחות, ואיזו תיאוריה בנויה על כתבים עתיקים ומשאלות לב.

בן סבור, כי לנוכח פלאי הטבע כל שנותר הוא לעמוד נפעם ולא לחקור במופלא ממך. אך כל ההתפתחויות המדעיות של מאות השנים האחרונות, בין היתר אלו שמאפשרות למנחם בן לכתוב בעיתון, להפעיל נורה חשמלית ולקבל חיסון מפני שפעת, התאפשרו אך ורק בזכות אנשים שעמדו נפעמים מול תעלומות הטבע אך חקרו גם חקרו במופלא מהם.

רום קשת, רמת השרון

הימין כמו מאהלר

בתגובה על "ברגע אחד זה ייגמר" מאת אמילי מואטי ("הארץ", 30.11)

אם להמשיך את המטפורה המוסיקלית של אמילי מואטי — יש גם סיום אחר לסימפוניה, נוסח גוסטב מאהלר. מאהלר מושך את הסיום שוב ושוב, עוד אקורד ועוד אקורד, ואתה חושב שהנה זה נגמר, ואז באים עוד כמה "בומים".

כך גם נוהג הימין. אף על פי שהוא יודע שהסוף קרוב, הוא מושך ומושך, ואני מקווה שסופנו לא יבוא לפני סוף הימין.

מאיר עילם, רמת גן

הלחן ההוא התמים

בתגובה על "תפסיקו להתגעגע ל'אריק'" מאת רוגל אלפר ("הארץ", 30.11)

הטהרנות הולכת ומשתלטת על השיח ומחלחלת לכל חלקה. אריק איינשטיין בעבורי ובעבור דור שלם מסמל תקופה. תמימות. חלומות. להדביק פרשנויות ולבקר שיר כמו "פראג" ולנטור על התעלמות מהפלסטינים והכיבוש ושאר צרות — זה מה שאמי המנוחה היתה מכנה "לחפש צרות".

איינשטיין הוא סמל לארץ ישראל אחרת, קטנה יותר, נאיבית יותר. ככזה יש להתייחס אליו ואל שיריו, שבעיני מנצחים כל ממד של זמן. אפשר לאהוב, אפשר לבטל, אפשר להתעלם. אבל אנא, תן לנו להתגעגע ולדמוע על נעורינו, על תמימותנו ועל תקופה שהיתה ואיננה, בשקט, בלי פוליטיקה, בלי ביקורת, ובעיקר בלי טהרנות שאינה נחוצה במקרה זה כלל ועיקר.

אריאלה וולצינסקי, רעננה

צבים ועצבים

בשבוע שעבר ביקרנו באתר גשר הצבים על גדות נחל אלכסנדר. האתר המה מבקרים, שבאו לחזות בצבים וגם אכלו על שפת הנחל. מי הנחל שחורים משחור (עקב הזרמה של פסולת עצירת שמן הזית משטחי הרשות דרך נחל שכם), ויש להעריץ את הצבים שמצליחים לשרוד במים האלה. נניח שזיהום המים הוא מעבר לשליטה של הגורם המתחזק את האתר, ברם האתר עצמו מוזנח להחריד. החל בפסולת בנחל ליד הגדה וכלה בגרוטאות ואשפה אחרת מסביב לאתר וליד מגרש החניה. אפשר לומר, שהאתר נראה כמו מזבלה, שתעלת ביוב עוברת בו. טוב, אולי אני קצת מגזים, אבל אין ספק שהאתר היפה סובל מתחזוקה לקויה.

מספרים, שטדי קולק בזמנו הבין את הבעיה ולא היה מקבל תרומה בעבור ירושלים שלא כללה גם כסף לאחזקה שוטפת. יש להבין, שלא די לבנות; מחויבים גם לתחזק. ולתחזק באופן שוטף זה לפעמים עול קשה יותר, כלכלית ופיסית, מהבנייה.

דן גבע, יובלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#