בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא השוואה. זיכרון | מכתבים למערכת 15.12.2017

23תגובות

לא השוואה. זיכרון

לפני ימים ספורים ראיתי בעיתון תצלום של השער ב"מרכז שהייה חולות". כמו מכה פתאומית חזרו אלי חוויות ילדותי.

ערב מלחמת העולם השנייה ברחה משפחתי מברלין שבגרמניה לבלגיה ולצרפת, שבה הגענו עד לגבול הספרדי. באותה עת ספרד סגרה את הגבול לפליטים יהודים. כעבור זמן קצר העבירו אותנו למחנה ריכוז בשם ריווזאלט, שהיו בו כל המאפיינים של המחנות: קור, חום, רעב ומחלות. שם המחנה היה centre de séjour surveillé, בעברית: מרכז שהייה מפוקח. מאוחר יותר שונה שמו ל־camp surveillé, כלומר, מחנה מפוקח. לקראת סוף 1942 שונה השם שוב, Centre de rassemblement des israélites, מרכז לאיסוף היהודים להגליה.

אכן, הצרפתים (משטר וישי) אספו את כל מחפשי המקלט היהודים וריכזו אותם במחנה זה (משם הם נשלחו למחנה דראנסי שליד פריז וממנו לאושוויץ). אני עצמי הייתי בו כשנה. אבי מת מרעב במחנה זה. כשרופאים שואלים אותי על מחלות במשפחתנו, אני עונה: אני מקווה שמיתה ברעב או חנק בגז זה לא גנטי.

ברור שהקורא יגיד "אין מה להשוות". אולי אין מה להשוות, אך אצלי האסוציאציות האלה הן חומר למחשבה לפחות.

יהויכין גור, רמת השרון

קבורת ההסכם

בתגובה על "מתנה לפלסטינים" מאת שוקי פרידמן ("הארץ", 12.12)

תמוהה חזרתו של ד"ר שוקי פרידמן על הטענה השחוקה בדבר "הצעותיהם הנדיבות של ברק, אולמרט ולבני", שלא היו להם משך זמן בשלטון ו/או הבסיס המוסרי כדי להעמיד הצעות אלה למבחן המציאות, והדברים ידועים. בהקשר זה הוא מזכיר גם, כלאחר יד, את הסכמי אוסלו ש"העניקו להם (לפלסטינים) נקודת מוצא ראויה לכינון מדינה", אבל מתעלם מכך שמסיתים לרצח רבין ויורשיו בשלטון עשו הכל כדי לקבור את ההסכם שלו ביחד עם המת.

אם אכן סבור פרידמן ש"יש לפלסטינים זכות לממש את רצונם להגדרה עצמית ולמלוא הזכויות הנגזרות מכך", מוטב שיפעל לשינוי פני העתיד, במקום לשנות את פני העבר.

שלמה צוקר, ירושלים

ודמוקרטית?

בתגובה על "ליברמן: צריך להחרים את תושבי ואדי ערה, הם אינם רצויים כאן" מאת ג'קי חורי ("הארץ", 11.12)

אין מקום בכנסת ישראל לגזען ומסית כמו אביגדור ליברמן. אם ראש הממשלה לא היה גזען כמוהו, הוא היה מפטר אותו על המקום. כמדינה שמכריזה על עצמה יהודית ודמוקרטית ישראל אינה יכולה לשאת אדם כמו ליברמן, שלא מייצג ערכים יהודיים או דמוקרטיים. איזו חוצפה יש לו להגיד על אזרחי המדינה שהם לא שייכים לישראל?

ליברמן לומד מאיוון אילין (1883–1954), אידיאולוג ומקור השראה לוולדימיר פוטין, שדגל בלאומנות. ליברמן ממהר לשכוח מה אמרו ועוד אומרים על היהודים במדינה שממנה הוא בא.

הני סטולמן, רמת גן

מי באמת מגוחך

בתגובה על "מדוד לוי עד דוד ביטן" מאת רון כחלילי ("הארץ", 12.12)

אני אוהב לקרוא את רון כחלילי. אני ניגש למאמריו אחרי הסודוקו ולפני עמוד הספורט. בסודוקו הקשה אני נכשל בדרך כלל ומרגיש טיפש, וכחלילי מחזיר את החיוך לפני; אני יוצא אשכנזי וחכם.

קחו, למשל, את מאמרו השבוע, שמחלק את הפוליטיקאים המזרחים למגוחכים ולעבריינים (להוציא נציגי ש"ס לדורותיהם, שהכותב אינו מוצא ביניהם עבריינים). מה תגידי על זה, מירי רגב? גרוע מיאיר גרבוז, לא? היא, אגב, מהמגוחכים.

איך זה קורה? לא גנטיקה, חלילה, אלא מזימה אשכנזית. ועדות מיון שיושבות, בליכוד בעיקר, ממיינות את פרחי הפוליטיקאים ומקדמות את המגוחכים והעבריינים לעתיד כדי שישרתו את האליטה האשכנזית ולא יתפסו תחת. כחלילי מזכיר גם את משה קצב. לשיטתו של הכותב, כנראה עוד בשחר נעוריו הוא אובחן כבעל פוטנציאל אונס מבטיח.

אין ספק שמזימה אשכנזית יש כאן, מזימתם של העורכים ברחוב שוקן שבחרו את כחלילי כשופר מזרחי.

גיורא אילון, בני ציון

חדוות האנחה

בתגובה על "הקרדיגן של טום סלק" מאת רוגל אלפר ("הארץ", 12.12)

מאוד משעשע טורו של רוגל אלפר על הקרדיגן של טום סלק. אני מאוד מזדהה עם אלפר, שמודה שהוא צופה כל לילה ב״שוטרים בדם״, למרות סלק, הקרדיגן ואנחותיו. אין כמו התמכרות לסדרה באמצע הלילה. שעה של אסקפיזם בלילות החורף הקרים.

נכון שטום סלק שחקן די בינוני, הקרדיגן קצת מגוחך על העניבה, אבל אין כמו אנחה מכל הלב. זו הדרך הלגיטימית להוצאת אוויר בלי שיעקמו מולך את הפרצוף. מכיוון שאני נאנחת סדרתית (ואני לא פולנייה), אני עושה לייק גדול לטום סלק.

מרגלית ליפמן, מכמורת

אולי בגלל זה

"המדינה לבג"ץ: גירוש מבקשי המקלט לרואנדה ואוגנדה יחל בתוך שבועות" מאת אילן ליאור ("הארץ", 6.12)

למה לשלם אלפי דולרים לכל פליט, לטיסות ולממשלת רואנדה, בעוד שבאותו זמן משלמים אלפי דולרים כדי להביא פועלי בניין מסין? למה לא לתת לפליטים אישורי עבודה באתרי בנייה בכל הארץ? כך יוקל הנטל מתושבי דרום תל אביב, הפליטים יתפרנסו בכבוד וייחסכו הוצאות הגירוש — שלא לדבר על הרווח המוסרי. כנראה יש סיבה לא לעשות זאת, שלממשלת ישראל חשובה יותר מכל היתרונות: צבע עורם.

עמוס שפיר, קרית אונו

הדואר בא היום?

כולנו רגילים כבר לדואר אטי. שמעתי גם על "דואר 24", שהגיע כעבור עשרים ימים. מכתבים רשומים נמסרים כעבור שבוע ויותר. אבל מה יכול להיות ההסבר לכך שמסרון המודיע שפריט נמסר לנמען בתאריך מסוים מגיע 18 ימים לאחר המסירה? למרבה הצער והתסכול, יש עדיין פריטים שלא ניתנים להעברה מקוונת. תעריפי הדואר אינם נמוכים וניתן לדרוש שירות טוב.

אדם וינצה, הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו