לא להתחרות במכונה

יצחק קאופמן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יצחק קאופמן

בתגובה על "עכשיו גם שחמט הם לא צריכים שילמדו אותם" ("הארץ", 10.12)

כשחמטאי מקצועי נותרתי פעור פה מביצועי התוכנה החדשה, אלפא זירו, והבנתי מדוע הם כונו שחמט "כמעט חייזרי" ו"מממד אחר". העובדה שהתוכנה התחילה מידע אפסי (פרט לחוקי המשחק), ולאחר ארבע שעות של משחקים עם עצמה הגיעה לרמה שעולה על כל הידע העצום שצבר האדם במשך מאות שנים ועל מאגרי המידע הענקיים של התוכנות הקודמות, מעוררת תקווה וחשש בעת ובעונה אחת. התקווה היא שהיכולת ללימוד עצמי תאפשר למחשבים לבצע בכוחות עצמם מטלות בתחומים מגוונים. החשש הוא שתוכנה בעלת כושר למידה אדיר יכולה לאמן ולשכלל את עצמה, ועלולה לפתח תודעה עצמית ולפעול נגד האדם. חשש זה תואר בסרטי מדע בדיוני כמו "שליחות קטלנית" ו"מטריקס", וכיום שותפים לו גם אנשי מדע וטכנולוגיה.

מדור הזירה

כדי להקטין את הסכנה ש"הגולם יקום על יוצרו" והאדם יאבד שליטה על תוכנות אינטליגנטיות, יש לדאוג לכך שביחסי אדם־מכונה יהיה האדם הצד הדומיננטי, ואילו המכונה תעמוד לשירותו ותקבל ממנו הנחיות. בנוסף, יש לבנות מערכות אל־כשל שימנעו תרחישים אפוקליפטיים (למשל מתג שבאמצעותו יוכל האדם "לכבות" את התוכנות האינטליגנטיות).

נקודת המבט אינה צריכה להתמקד בתחרות בין האדם לבין המכונה. האדם אינו מתחרה בריצה נגד המכונית או בהרמת משקולות נגד המנוף. צריך לשאוף לסינרגיה בין האדם והמכונה, כפי שכבר נעשה בתחומים רבים. לדוגמה, בתחרויות שחמט שבהן נעזר כל שחקן אנושי בתוכנה, התברר ששילוב בין חוזקות האדם לחוזקות המחשב הביא למיצוי מקסימלי של יכולותיהם ולביצועים עדיפים על מחשב משוכלל לבדו או על שחמטאי מעולה לבדו. ברפואה הביא השילוב בין האדם והמכונה לאבחון גידולים סרטניים ומחלות עיניים באחוזי הצלחה גבוהים יותר ובמהירות רבה יותר בהשוואה למומחים אנושיים.

ד"ר יצחק קאופמן, תל אביב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ