בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזרה לנוסחת מונדייל

תגובות

בעקבות הכרזת טראמפ, ראוי להזכיר את פעולותיו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים במשך עשרות שנים, להכרה בינלאומית בירושלים כבירת ישראל. הוא עשה זאת בדרכים שונות, ובין היתר בתמרונים פוליטיים. אחד מהם ידוע כ"נוסחת מונדייל".

ב–1978 בא לארץ סגן נשיא ארה"ב, פריץ מונדייל, שהיה מעוניין לבקר בעיר המזרחית ובכותל. הנשיא ג'ימי קארטר אסר עליו באופן רשמי לבקר בירושלים המזרחית, משום שארה"ב לא הכירה מעולם בסיפוח שלה. מאז 1967 נאסר על פקידים אמריקאים בכירים לבקר שם בתפקיד, ועל אחת כמה וכמה בליווי אישיות בכירה של השלטון הישראלי. קולק נקט דרך מקורית לארגן את הסיור למרות האיסור; הוא הציע שלא איש משרד החוץ, כי אם הוא, ראש העיר, ילווה את סגן הנשיא בביקורו בעיר המזרחית, בלוויית הקונסול הכללי. הוא השיג לכך את הסכמת השגריר האמריקאי אז, סם לואיס, ובאמצעותו את הסכמת הבית הלבן, וכך, למרות המחלוקת, ממשלת ארה"ב הכירה בקולק כראש העיר כולה, גם של החלק שסופח.

קולק הבין לפני אחרים שההשפעה הבינלאומית תהיה גורם דומיננטי בהחלטה על ירושלים, ופעל בדרכים מגוונות ליצור ולחזק השפעה זו. הוא טיפח קשרים בינלאומיים ללא לאות: במהלך כהונתו הזמין יותר מ–500 סנאטורים ויותר מאלף חברי קונגרס כדי שיתרשמו שירושלים, למרות מורכבותה, יכולה להיות עיר מאוחדת וסובלנית בריבונות ישראל; הוא הקים את "ועד ירושלים", ארגון של אנשי מקצוע ידועי שם מהעולם, בהם אדריכלים, ארכיאולוגים, כמרים, כלכלנים והיסטוריונים, שיביעו דעותיהם לגבי ערים היסטוריות ובחוזרם יביאו את דבר ירושלים לארצותיהם. קולק גם נהג להשיב לכל מכתב שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס", ב"דיילי טלגרף" ובעיתונים שתפוצתם קטנה יותר, ולתאר את הדרך ליצור בירושלים פאזל שלם מהחלקים השונים. מדי שנה בדצמבר נהג לשלוח אגרות ברכה לאלפי ידידיו ברחבי העולם, מזכיר בהן את העיר ואת שאיפתו להשכין אחווה בין תושביה. "הדרך שאנו הולכים בה ארוכה וקשה", כתב על כרטיס ברכה בדצמבר 1992, "אך כל צעד קדימה, ולו הקטן ביותר, הוא נקודת אור".

רות בקי קולודני, מוצא עלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו