טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המורשת לא נפגעה | מכתבים למערכת 22.12.2017

תגובות

המורשת לא נפגעה

בתגובה על "לא לעזור לטבע" מאת סמי פרץ ("הארץ", 19.12)

סמי פרץ כתב על חברת "טבע", שהיא "מתנהלת עוד מתקופת המנהל המיתולוגי אלי הורביץ תחת המשקולת הכבדה המחייבת אותה לפעול מישראל — כשרוב הפעילות שלה, העובדים והמשקיעים נמצאים בחו"ל". אני מאמין עד היום, כי המסר לפיו יש לעשות את המקסימום על מנת שההחלטות של חברות ישראליות יתקבלו בארץ ממשיך להיות חשוב.

את הורביץ הכרתי בתחילת שנות ה–80, כשהייתי מרכז תחום התעשייה והמו"פ במשרד האוצר והוא היה נשיא התאחדות התעשיינים. בעיצומו של המשבר הכלכלי והתוכנית של 85', בנה המנכ"ל עמנואל שרון צוות קטן שזכיתי להיות חבר בו ולעבוד בצמוד עם הורביץ ושרון, בנושא בניית חברות בנישות שוק בינלאומיות, שמרכזן בישראל. עבודה זאת, יחד עם השינויים וההרחבה שעשינו במדען הראשי ותוכנית "יוזמה" בתחילת שנות ה–90, היו הבסיס לפריחת ההיי־טק הישראלי כיום.

הרבה מההשראה ומהתעוזה שלהם לבנות חברות גדולות ולבצע רכישות בחו"ל — קיבלו היזמים מ"טבע". היא משכה את הרף למעלה והפכה לבית ספר להרבה יזמים ומנהלים. "טבע" בראשות הורביץ היוותה דוגמה לדור שלם. חברה ישראלית שהיתה הראשונה לבצע רכישות בעולם ולשמור את המנהלים הזרים; שהיתה לה אסטרטגיה בינלאומית להפוך למובילת השוק הגנרי בעולם; שהמשיכה לצמוח בארץ ולאפשר לעובדיה תנאים מצוינים. המשבר ב"טבע" לא צריך לפגום במורשת של הורביץ: בניית תעשייה וייצור ברמה גבוהה בישראל.

יאיר סרוסי, יו"ר מכון הורביץ לניהול אסטרטגי, לשעבר יו"ר בנק הפועלים

די עם אלוהים

בתגובה על "גדול הפרימיטיבים" מאת רוגל אלפר ("הארץ", 13.12)

"הארץ" נועד לאנשים חושבים. אנשים חושבים הם ספקנים, אינם יודעים ואינם בטוחים. לא בקיומו של אלוהים, לא בקיומה של ''מציאות''. יש מהם אשר אפילו מטילים ספק בקיומם הם. מנגד נמצאים היודעים, הבטוחים בעצמם, זחוחי הדעת, ועמם הקנאים. רוגל אלפר, למשל, היה מאחורי הפרגוד והוא "יודע" שאין אלוהים, והמאמינים בו הם כסילים ופרימיטיבים.

האומנם? אמונה שוכנת בלב בני אדם, בלא קשר להשכלתם, נאורותם או מידת הרציונליות שלהם. בין חתני פרס נובל נמצאים כמה ישראלים, שניים מהם מאמינים בני מאמינים. הם כסילים? פרימיטיבים? ואת ספסלי האוניברסיטאות במדעי הטבע, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, גיאולוגיה ועוד, גודשים אנשי מדע אתיאיסטים ומאמינים — יהודים, נוצרים, מוסלמים. גם הם לקו "בעיוורון קוגניטיבי מוחלט''? פיסיקאי המאמין באלוהים ומקיים מצוות אין לו "הבנה מוטעית של המציאות", כדברי אלפר. טיעון מדעי, או מציאותי, ניתן להוכחה והפרכה, וזה המבדיל אותו מן האמונה שאינה ניתנת לא להוכחה ולא להפרכה.

''הארץ'' אמור להיות עיתון לאנשים חושבים. קצה נפשנו בהטפותיו של אלפר אודות אלוהים. אין כל הבדל בין דת של קנאות ודבקות באלוהים ובין דת קנאית השוללת אותו. שתיהן מקורן באמונה, וכל המתיימר לקשור אמונה למציאות מפגין את בורותו במושגי יסוד בתורת ההכרה. אנא שחררו אותנו הקוראים מן ההטפות של אלפר.

מוטי קפלן, ירושלים

לא חינוכי

בתגובה על "13 שנה ברשימת המתנה: 11 אלף מורות ערביות מחכות לשיבוץ ממשרד החינוך" מאת ירדן צור ("הארץ", 18.12)

מציאות שבה נשים ערביות ממתינות למעלה מעשור לעבוד כמורות, בזמן שבמערכת החינוך היהודי יש מחסור בכוח אדם, היא אבסורד. כחברה, עלינו לעודד כל אשה להתפרנס בכבוד בזכות עצמה וכאשר מדובר בחברה מודרת בארץ, עלינו לעשות מאמץ רב אף יותר כדי לשלבן בשוק העבודה.

על משרד החינוך לשלב את המורות מהחברה הערבית במערכת החינוך עם סיום לימודיהן, במערכת היהודית והערבית כאחד, על מנת ליצור שוויון הזדמנויות במערכת החינוך. עצוב לקרוא את תגובת משרד החינוך.

ליאלי פרנק, תל אביב

הרבי על ארון סעף

בתגובה על "להרחיק את חב"ד" מאת רם פרומן ("הארץ", 18.12)

קשה להאמין שמי מאתנו לא נתקל בפלקטים, מודעות ענק, דגלים וכיוצא באלה, לרוב עם דיוקנו של הרבי מלובביץ', עם כיתוב כגון "מלך המשיח". אנו עדים להתפשטות התופעה הזאת זה זמן במרחב הציבורי. מלכלכים שלטי דרך, ארונות סעף, פחי מיחזור וקירות בתים. נראה שהרשויות לא מצליחות להתמודד עם התופעה ואולי אף השלימו עמה למרות שהיא בניגוד לחוק. הרעיון לדעתי הוא בשטיפת מוחו של הציבור.

הרבי היה נערץ על רבים בחייו. לא בטוח שהיה שמח עם מעשי חסידיו ובוודאי כשאינם מכבדים את החוק.

חנוך גלברג, ראשון לציון

יעשה רייטינג

בתגובה על "הקואליציה מקדמת עונש מוות למחבלים; כחלון צפוי לתמוך" מאת יהונתן ליס ("הארץ", 18.12)

רבי אליעזר בן עזריה אומר: סנהדרין ההורגת אחד לשבעים שנה נקראת חובלנית. רבי עקיבא ורבי טרפון אומרים: אילו היינו בסנהדרין היינו דנים באופן כזה שלא היה נהרג אדם לעולם (משנה, מסכת סנהדרין). רבי אביגדור ליברמן חולק עליהם. הוא אומר, ככל שנוציא ערבים להורג כן ייטב.

הוא אומר: קיים אמנם חוק אך קשה להפעילו, הבה נשנה אותו ונאמר מעתה: די ברוב רגיל של שופטים כדי להוציא "מחבל" להורג (מדובר רק בערבים, זה לא כולל יהודים שיורים בערבי ששוכב פצוע וחסר אונים על הקרקע).

מעניין אם חברי הקואליציה התומכים בחוק (מי יודע, אולי יש גם כאלה באופוזיציה) מדמיינים לעצמם לא רק את ההוצאות להורג עצמן, אלא איך תיראה ישראל כאשר ליברמן, סמוטריץ', גופשטיין, בן גביר ודומיהם ישלהבו את ההמון לקראת ההוצאות להורג. מי יסתכל על "האח הגדול" ו"כוכב נולד" כשתהיה הוצאה להורג?

שמואל מגן ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true