טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשקנו אינו טהור | מכתבים למערכת 25.12.2017

תגובות

נשקנו אינו טהור

בתגובה על "גיבור על נכים" מאת עמירה הס ("הארץ", 19.12) ועל מאמר המערכת "לא כוחות" (20.12)

זה לא רק אלאור אזריה וזה לא רק הצלף שירה ב"מחבל" קטוע רגליים, וזה לא רק עאהד תמימי בת ה–16 שסטרה לקצין ובעטה בו במטרה שיגיב. זוהי מציאות, מציאות יום יומית שנכפתה על כל חייל שעוסק בפעולות שיטור בשטחים הכבושים. מציאות שאין לה פתרון, זולת הפסקת הכיבוש.

לא צה"ל ולא כל צבא בעולם השולט בעם אחר יכול לומר על עצמו שהוא צבא מוסרי, עם הסיסמאות כמו "טוהר הנשק". לא נולד עדיין הנשק הטהור של עם כובש. ולכן זה לא החיילים שנשלחים בעל כורחם לפעולות שיטור בשטחים, זוהי הממשלה. ממשלה של נפתלי בנט, שראה "תמונות קשות" של קצין שלא הגיב משום ששמר על "טוהר הנשק", ושל בצלאל סמוטריץ' המאשים את השמאל "בחולשתו" של צה"ל. זוהי ממשלה שמנציחה כיבוש ומשחיתה ילדים טהורים, שנאלצים לעסוק בפעולות שיטור בשטחים הכבושים.

משה עטיה, ירושלים

מישהו יעצור אותם?

בתגובה על "הנאצים על הגבעה" מאת רוגל אלפר ("הארץ", 20.12)

השקט השורר בתקשורת הישראלית לאחר צפייה בסרט של אברהם שפירא "הגבעה האחרונה" מלמד על רייטינג נמוך לערוץ הציבורי ועל היכולת להימנע מתגובה — אף על פי שהסרט המטלטל הזה מלמד, שקבוצת נערים יהודים מיהודה ושומרון נהפכו למעשה ללא פחות מאידיאולוגים נאצים.

חוסר האונים שמפגינים צה"ל ומשמר הגבול בניסיונות להרחיק אותם מהגבעה מעיד יותר מכל על חולשת המדינה בהתמודדות עם המפלצת שיצרה. אדרבא: שמח הייתי לשמוע את תגובת מנהיגי הציבור ורבנים לדברים הלא ייאמנו שנאמרו שם. אני יודע שמיד יבואו קריאות בדבר היותם "עשבים שוטים", אבל זה איננו אלא תירוץ עלוב ומעליב. מישהו יצר את הקבוצה הזאת, וחובתו, עם ההורים שלהם, לבלום את התופעה כל עוד זה ניתן, אם בכלל.

דורון נשרי, מושב אומץ

בין פוליטי למוסרי

בתגובה על "חיבקו את שרלו, ועכשיו יזרקו" מאת נוה דרומי ("הארץ", 19.12)

חילוקי דעות פוליטיים, אג'נדות שונות ואף מנוגדות, הם חלק אינטגרלי של שיח ציבורי בריא בחברה דמוקרטית, וטוב שכך. אלא שזאת איננה מטרת המאמר של נוה דרומי. דרומי מאשימה את מחנה ה"שמאל" ברמייה ובגניבת הדעת כשהיא מייחסת תמימות לרב יובל שרלו ומטילה ספק באינטליגנציה שלו. לדעתה, הרב שרלו שימש כלי בידי המפגינים "כדי להכשיר את הפלת הימין, שהם לא מצליחים להפיל באמצעים כשרים".

אחת הסכנות בפוליטיקה היא לערב בה את המוסר ולהשתמש בו פוליטית. ההפגנה בשדרות רוטשילד איננה נגד אג'נדה או נגד "מחנה"; היא נגד שחיתות ונגד מושחתים המשמשים בתפקידים ציבוריים, ואת זה דרומי אינה מציינת. למה לא התקיימה מעולם הפגנה כזאת כאשר מנחם בגין או יצחק שמיר היו ראשי הממשלה? כי הם היו נקיי כפיים אף על פי שהיתה מחלוקת על התנהלותם הפוליטית. המוסר קובע מה אסור לעשות בכלל וגם בפוליטיקה, ואילו הפוליטיקה קובעת מה רצוי לעשות, ואין סוף בה לדעות ולאג'נדות. דרומי ייחסה למפגינים את ההתנגדות לשחיתות כמעשה פוליטי, וזה לא מוסרי.

בהזדמנות זו ברצוני לציין את המאמר של ישראל הראל "אם יש ימין מוסרי, שיקום" ("הארץ", 14.12). הראל, לצד הצגת דעותיו הפוליטיות, מבחין בין עשייה פוליטית להתנהגות מוסרית. אף על פי שאני חולק על רוב דעותיו הפוליטיות, איני יכול שלא להסיר בפניו את הכובע על הדברים האלה שכתב. כל הכבוד.

קובי מירון, ירושלים

על משכבך בלילה

בתגובה על מאמר המערכת, "השר לביטחון נתניהו" ("הארץ", 21.12)

לכבוד השר גלעד ארדן,

מגיע רגע שאדם צריך להקשיב אך ורק למצפונו — לא למשמעת קואליציונית, לא לרוממות התפקיד, לא לאפשרות של פרידה ממנו, אלא למצפונו. גם אם לא חפצת בתפקידך הנוכחי וקיבלת אותו כברירת מחדל, הנה בתוקף שבועתך על דוכן הכנסת בזמן השבעתך לשר (לא בממשלת ראש הממשלה, אלא בממשלת ישראל) עליך להתייצב בפני העם ולומר את האמת. את זאת אומר אזרח שכלל אינו מכיר אותך, אבל משוכנע שאינך נרדם בלילה.

הגוף שאתה ממונה עליו, זרוע אכיפת החוק במדינה הדמוקרטית שלנו, נמצא תחת אחריותך המלאה. אחת משתיים: או שהדברים שראש הממשלה אומר על משטרת ישראל נכונים, ואז עליך לתמוך בראש הממשלה ולהתפטר מתפקידך כי הארגון הידרדר במשמרת שלך. או שהדברים שראש הממשלה אומר שקריים, ואז עליך לצאת חוצץ נגד דבריו בתמיכה במשטרה ללא שום הסתייגות, וככל הנראה להיות מפוטר על ידי ראש הממשלה. ההחלטה כיצד תיכנס לדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל היא בידך בלבד.

עמוס שבואלי, חיפה

לא אני הבאתי אותם

בתגובה על "כשקיבוצים יקלטו פליטים" מאת רון כחלילי ("הארץ", 22.12)

חשוב לדייק בעובדות. רון חולדאי לא הביא את המסתננים לעיר. מי שאיפשר לרבבות מסתננים לחצות את הגבול ומי ששלח אותם באופן מכוון לתל אביב־יפו באוטובוסים היו ממשלות בהנהגת מפלגות ימין. ממשלת הימין, בראשות בנימין נתניהו, התעלמה מזעקותיהם של תושבי דרום העיר, ולמרות פניות ראש העירייה לא דאגה לסגור את הגבול בזמן אמת, ביטלה את תקנת גדרה־חדרה, ועד היום אינה מטפלת ברצינות בבעיה. עיריית תל אביב־יפו תהא הראשונה לברך על קביעת מדיניות ממשלתית ברורה בנוגע לאוכלוסיית הזרים, לרבות פיזורם באזורים שונים בארץ. זה לא עניין של ימין ושמאל — זה עניין של התייחסות רצינית ואמירת אמת לאזרחי המדינה, שכבר קרוב לעשור שבעים מהבטחות על "גירוש".

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true