טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ואיפה טוהר הנשק

תגובות

בתגובה על "באין רגליים, הצלף ירה בראש" מאת גדעון לוי ("הארץ", 17.12)

הקוד האתי של צה"ל, המכונה "רוח צה"ל", קובע מפורשות: "טוהר הנשק — החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים".

הרג שני המפגינים הפלסטינים, ששעטו אל גדר הביטחון ברצועת עזה, עומד בניגוד מוחלט לערכי צה"ל ומחייב את הקמתה של ועדת חקירה הן כדי לברר מדוע נעשה שימוש בצלפים שירו באש חיה כנגד המפגינים, הן כדי לבדוק אם יש מקום להעמדה לדין של מפקדים או חיילים, והן כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

בשנות ה–80 שירתתי כקצין ביחידת חי"ר בגדה המערבית. בעקבות הפרות סדר מסכנות חיים במחנה בלאטה, שלח אלוף הפיקוד דאז, אהוד ברק, לגזרה את טובי הצלפים של צה"ל והורה להם לדאוג לכך שמנהיגי ההפגנות "ייפצעו קלות ברגליהם". תוכנית "הומנית" זו נחלה כישלון חרוץ ומפגינים מצאו את מותם מירי הצלפים המיומנים. התברר כי בהפגנות המונים סוערות, ירי צלפים כמוהו כירי בלתי מבוקר באש חיה אל עבר המפגינים.

ב–30 השנים שחלפו מאז פותחו בצה"ל אמצעי אל־הרג רבים לפיזור הפגנות כגון מערכות להתזת מים, מערכות "צעקה" ופצצות בואש ולא ניתן להבין מדוע נעשה שימוש בצלפים שירו אש חיה אל המפגינים ברצועת עזה, שאף לא חצו את גדר הגבול.

הפלסטינים ימשיכו להפגין למען זכותם הטבעית והצודקת לחיים של חירות וכבוד, ועל צה"ל לנהוג באיפוק מרבי ולהימנע באופן מוחלט משימוש באש חיה, למעט במצבים של סכנת חיים.

מיקי גור, נווה מונוסון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true