טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם יש שם אל אחד | מכתבים למערכת 31.12.2017

תגובות

אם יש שם אל אחד

בתגובה על המכתב למערכת מאת מוטי קפלן, "די עם אלוהים" ("הארץ", 22.12)

מוטי קפלן כתב את מכתבו בעקבות המתקפות על רוגל אלפר בעקבות ביקורתו על הרב המנוח שטיינמן. הייתי חותם על כל המכתב כלשונו, רק בלי הסיפא שלו: "אנא שחררו אותנו הקוראים מן ההטפות של אלפר". לא ולא! אלפר כותב לרוב בלשון מעניינת ומושכת, דבר שגורם לי לפחות שלא להחמיץ את מדורו ולרוב ליהנות ממנו.

גם אני אדם חילוני לחלוטין, שלא היה חשוף לשמעם של הרב שטיינמן ופסיקותיו ברובן המכריע. אבל ראוי לכבדו, בוודאי שלמחרת פטירתו, וגם להתייחס בכבוד להמון הרב שנהר להלווייתו — זה מעיד לא מעט על יכולותיו וסגולותיו. גם אני כאתיאיסט לא מעז לומר ש"אין אלוהים". אני מפקפק בקיומו, ומאוד מפקפק בפיקוח הצמוד שלו על מהלך חייהם האישיים של מרבית בני האדם. ובוודאי שאיני מאמין במרבית הפולחנים הדתיים של הדתות השונות שאני מכיר — כולל חוקי ונוהלי הדת היהודית שנולדתי לתוכה, ושרבים ממנהגיה ומסורותיה הוטמעו בי ואני מכבדם בדרך כלל. אני גם מכבד, אפילו מוקיר, רבים מאלו המאמינים ונאמנים לה. הם אינם ראויים בעיני ליחס מבזה.

אינני יודע אם יש אלוהים, ולפי תחושתי גם לא אדע עד כלות ימי. אבל אנא רוגל אלפר, המשך לפרסם ולהתפרסם, קצת בפחות בוטות.

משה קופרמן, קיבוץ ארז

יתפללו הם לגשם

בתגובה על "מי צריך התפלה כשיש תפילה" ("הארץ", 24.12)

שר החקלאות פירסם בפייסבוק הזמנה לתפילת המונים בכותל המערבי למען ירידת גשמים. מתברר שכבוד השר עלה כאן על משהו ששם בצל את סטיב ג'ובס האגדי בחדשנותו, במקוריותו ובשירות חסר התחליף שהוא מגיש לציבור. בקרוב יהיה אפשר לשווק את האסטרטגיה הזאת גם לארצות אחרות שסובלות מבצורת וממחסור כרוני במים, כמו אתיופיה, הרפובליקה המרכז אפריקאית וגם קליפורניה.

במלוא הענווה וחרדת הקודש ברצוני להציע שיפור קל, אך כזה שיכפיל ואף ישלש את יעילותו של הפטנט החדשני של שר החקלאות. מאחר שבצורת היא מצוקה אמיתית של כלל עם ישראל, שירות בתי הסוהר בוודאי ייעתר ברצון לבקשה שתבוא במשותף מנשיא המדינה, מראש הממשלה ומשר החקלאות, לתת לרב הראשי לישראל (מיל') הרה"ג הרב יונה מצגר שליט"א חופשה שלא מן המניין למשך כשלוש שעות, כדי שיוביל בכותל את תפילת הגשם בנוסח אשכנז. במניין נוסח ספרד של התפילה יעבור לפני התיבה הקוה"ט ציס"ע, הרב (הוא זכאי) אריה דרעי שליט"א. אין כל ספק ששני אלה יצליחו להוציא מהקב"ה הרבה יותר מכל אדם אחר.

נחמיה לביא, תל אביב

ללא קווים אדומים

בתגובה על "עירית לינור הושעתה מגלי צה"ל בעקבות התבטאויות נגד ראובן ריבלין" מאת איתי שטרן ("הארץ", 28.12)

לשאלתה של עירית לינור, "מי אתה?" אענה מיהו ראובן ריבלין: נשיא המדינה, שאת כהונתו כנשיא החל בביקור בכפר קאסם, מקום שהיה ככתם כאוב על לבותיהם של אזרחי המדינה בשנות ה–50. כדאי שתחפש לינור במקורות העיתונאיים שלה לבדוק מה עוד פעל הנשיא ריבלין, איש ישר דרך.

את ממשלת גולדה מאיר אחרי מלחמת יום כיפור הפילו במחאה שהחלה באיש אחד, מוטי אשכנזי שמו, שישב עם שלט מול הכנסת וסחף אחריו כמעט את כל המדינה. מחאות בכיכרות זוהי שפת האזרחים, ומחאות כאלה עוזרות. מי את, עירית לינור? אין לך קווים אדומים. עכשיו הצטרפת לשדרנים כמו יורם שפטל, שכאשר שומעים אותם מעבירים ערוץ.

עדנה ברטוב, ראש העין

יש גבול להדיוטוּת

בתגובה על "מי המושחת בטבע? המנהלים, הדירקטורים, הרגולטורים או השיטה?" מאת גיא רולניק ("הארץ", 22.12)

אני קוראת בשקיקה את מאמריו של גיא רולניק, ומעריכה מאוד את תרומתו לחשיפת השחיתות והצפת מידע בצורה שציבור ההדיוטות יבין ויוכל לעקוב אחר המתרחש. אך למקרא מאמרו מיום שישי, 22.12, הרגשתי כעס ועלבון, על אף היותי הדיוטה מושלמת. הבחירה של רולניק לצטט בכלליות מחקרים שאומרים שהציבור אינו מבין דבר ורק מחפש אישור לדעותיו הקדומות ולהשתייכותו לשבט מסוים, היא התנשאות אינטלקטואלית.

עם כל ההדיוטוּת שלי בנושא, כששמעתי שטבע השקיעה 40 מיליארד דולר בקניית חברה, ולא חשוב איזו, ידעתי ביטחון גמור שזוהי שגיאה גדולה, בעיקר מאחר שזמן תפוגת הבלעדיות על הקופקסון התקרב. ואני מניחה שרבים אחרים חשו כמוני.

והנה, כל ההנהלה וחברי הדירקטוריון, שאמורים להיות מביני דבר ומקבלים על כך עשרות מיליונים, נתנו לזה גושפנקה. משהו רקוב בשיטת הדירקטוריונים המקובלת כיום, שחלקה בוודאי נעוץ בביטוח שהם מקבלים נגד אחריות אישית, ובחיסיון המוחלט הניתן לישיבותיהם. אחרי הכל טבע היא חברה ציבורית, ושיקוליה חייבים להיות שקופים לציבור.

רות בנטביץ, תל אביב

המציאות השתנתה

בתגובה על "עוד אפר ואבק" מאת אינס אליאס ("הארץ", 15.12)

אינס אליאס יוצאת מהנחה שדעות קדומות וגזענות הובילו להשתקת הסיפור של יהודי צפון אפריקה בשואה. הנני מבקש להעיר מספר הערות בעניין:

1. אכן היתה השתקה בשנים הראשונות לקיומה של ישראל. המציאות הזאת השתנתה מאוד, ואין דומה המצב היום לשנות ה–50 וה–60. כיום יש שורה ארוכה של פרסומים ומחקרים העוסקים במזרחים ובשואה. 2. אני ממליץ בחום על ספרה של פרופ' חנה יבלונקה, "הרחק מהמסילה: המזרחים והשואה", שמסכם מחקר גדול בנושא. אגב, יבלונקה כוללת את יהודי עיראק ויוון בקהילות המזרחים שנפגעו בשואה. 3. הייצוג של השואה באמנות מתייחס בעיקר ליהדות אירופה, וזה לא מפתיע. עיקר הרצח וההכחדה היו בקרב יהודי אירופה, שככלל נקראים "אשכנזים". יש לברך על כל הנצחה של השואה, בלי קשר למוצא הקורבנות.

אריאל טלמור, עומר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true