אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במה אשמה התולעת

40תגובות

בתגובה על "האם רעדה ידו של כספית כשכתב את השורות הללו?" מאת שני ליטמן ("הארץ", 27.12)

בשבוע שעבר, ביום רביעי, בחדשות הערב של ערוץ "כאן", רואיין הנער הפלסטיני מנבי סאלח, מוחמד תמימי, שטיפס על גדר וכשראשו הופיע מעליה, ירה חייל מהצבא הכי מוסרי בעולם ופגע בראשו. הסיפור הזה מסביר את הזעם ואת התגובה של הנערה עאהד תמימי ובנות משפחתה, שדחפו והרביצו לשני חיילי צה"ל אחרי הפגיעה בבן משפחתן.

אי אפשר להצדיק אפילו במקרים מזעזעים כאלה תגובה שהיא לקיחת הדין לידיים, ופגיעה במי שמסמל את הפוגע (חייל צה"ל). אך שני ליטמן במאמרה מתארת את ההצעות של בן כספית, במאמר שכתב בעיתון "מעריב", איך להעניש את הנערות האלו במחשכים, כדי שעין הציבור והעולם לא תראה ולא תזדעק.

אני חותם על כל מה שכתבה ליטמן, מלבד משפט אחד: "אפשר להמשיך כך עד אין קץ, לשלוף את הלא מודע, או יותר נכון, את הלא מפורש, מבין המלים הנקיות של כספית, כמו תולעת ארוכה במיוחד הנשלפת מפרי בשל". מה אשמה התולעת? היא בסך הכל אכלה תפוח.

אם כספית חושב שהוא המציא את הזוועות האלו, יש לי חדשות בשבילו: גם את חנה סנש חקרו במחשכים, וכך נוהג הפושע אסד בכל מי שמבקר אותו, שמתנגד לו פוליטית. וכל אלה שחושבים שהוא פושע — מלבד פוטין — כל מי שעושים הכל כדי להעמיד את אסד בפני בית המשפט הבינלאומי בהאג, ודאי יתמכו גם בהעמדתו לדין של המסית למעשים דומים.

אני מעדיף לא לחשוב איך היה מתנהג העיתונאי המכובד אם הוא ומשפחתו היו עוברים את הגיהנום שעוברים עאהד תמימי ובני משפחתה. ואני שואל את עצמי איפה העורך שנתן לכספית לפרסם את הדברים האלה? מתחת לאיזה שולחן הוא הסתתר במערכת? זאת שאלה לא פחות חשובה, שיש לשאול ולצפות לתשובה הוגנת עליה.

דני קרוון, תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#