טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין עוד מלבדו | מכתבים למערכת 15.2.2018

תגובות

אין עוד מלבדו

בתגובה על "נתניהו תוקף את המשטרה: להמלצות החוקרים מתלווה צל כבד" מאת יהונתן ליס ("הארץ", 14.2)

בנימין נתניהו חזר שוב על המנטרה: "יותר ממחצית המלצות המשטרה אינן מתקבלות על ידי הגורמים המשפטיים והן מסתיימות בלא כלום". לנתון הזה יש להוסיף את כמות הזיכויים במקרים שבהם המלצות המשטרה התקבלו והחשודים הועמדו לדין פלילי, וזה, לכאורה, מחמיר את הבעיה.

ועל כך יש להעיר מספר הערות. ראשית, טוב מאוד שכך. אם כל המלצות המשטרה היו מתקבלות, היינו במערכת חוק בלתי מבוקרת ובמדינת־משטרה עריצה. מערכות הבקרה של הפרקליטות ובתי המשפט טוחנות אולי לאט, אבל זה מחויב המציאות במדינה דמוקרטית.

הטיעון הדמגוגי של נתניהו מניח שהציבור ישתכנע כי תיקי השוחד שלו נמצאים ב–50 האחוזים שמושלכים לפח. ואם יוגשו בכל זאת כתבי אישום, ביבי יביא עוד נתון סטטיסטי של כמות הזיכויים, יכפיש את הפרקליטות ויגיד כי מה שקובע זה בתי המשפט. ואם יורשע, אז יגיד כי מה שקובע זה בית המשפט העליון. ואם גם שם יורשע, הוא יגיד שכל המערכת מסואבת ורק אלוהים מחליט. וכל עוד אלוהים לא אמר את דברו הוא יישאר ראש ממשלה.

ולסיום, עצה ממלכתית קטנה. לו הייתי ביבי הייתי מוציא הודעה לעיתונות עם משפט אחד: "אני מקבל באהבה את המלצות המשטרה שעשתה את עבודתה נאמנה, אבל אני חף מפשע ואלחם על חפותי עד הסוף". הוא היה יוצא הרבה יותר מכובד מאשר בהשתלחות חסרת האחריות במשטרה.

חיים מנור, כפר סבא

כשאשכול רצה לעזור

בתגובה על "המשטרה: נתניהו פעל בניגוד לאינטרס של המדינה" מאת יהושע (ג'וש) בריינר ורויטל חובל ("הארץ", 14.2)

כולנו תחת רושם החדשות: איך נתניהו רצה לעזור למילצ'ן עם חוק מיוחד לעשירים.

כמו תמיד, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. זה התחיל ב–1968, כשאשכול רצה לשכנע את שאול אייזנברג להשקיע במדינת היהודים הענייה. אז מפא"י כולה נלהבה לכך והחוק, ושמו חוק אייזנברג, עבר בהצלחה. היום מפא"י באופוזיציה. וכמובן, שום דבר הוא לא אותו דבר, אף פעם לא היה, לעולם לא יהיה.

יוסי שדה, גני תקוה

הרב המאבחן

בתגובה על "רב בציונות הדתית: ההומואים סוטים וצריכים פסיכיאטר" מאת אהרן רבינוביץ ("הארץ", 2.2)

קשה מאוד היה לקרוא את דברי בלע שנאמרו מפי יעקב אריאל, מי שהיה הרב הראשי של רמת גן וגם כיום נושא במספר משרות ציבוריות שהאזרחים כולם, גם הנמנים עם הקהילה הגאה, מממנים. ייתכן שמדובר בבערות לשמה, כי כבוד הרב (אוי לכבוד כזה) אולי מעולם לא זכה ללמוד לימודי ליבה, ואם למד מדע הרי שהוא מתכחש לאמת המדעית. נטייה מינית נובעת משינוי גנטי. למעלה מ–12 אחוז מבני האדם הם בעלי נטייה למין זהה. צבע עיניים ותכונות אחרות דומים לנטייה המינית. האם אדם בעל עין אחת כחולה והשנייה חומה יופנה לפסיכיאטר? אין פסיכיאטר מומחה שיהין לנסות לשנות את נטייתו של אדם, מלבד כמה שרלטנים.

אין זה מאוחר בעבור הרב להירשם וללמוד באולפנה המתאימה, המכונה אוניברסיטה, ולשאוב ממקורות הידע. אך עליו להתפטר מכל מוסד ציבורי שבו הוא משרת.

פרופ' עדנה קוט, גימלאית, מומחית לנוירולוגיה ופסיכיאטריה, פתח תקוה

לא גיבורה אלא גיבור

בתגובה על"גיבורת ישראל" מאת דימיטרי שומסקי ("הארץ", 8.2)

לא ברור מנין שאב דימיטרי שומסקי את קביעתו הנחרצת, "כי כל ישראלית וישראלי שנותרה בהם טיפה של כבוד לאומי מכירים בגודל החרפה הגלומה בתצלום" — זה של עהד תמימי, הגיבורה הנערצת עליו.

כמי שנולד בארץ ומשחר נעוריו ועד לגילי המתקדם הקדיש את חייו, בין היתר, להעמקת הכבוד הלאומי, אני מוחה בכל תוקף על הנחתו המופרכת של שומסקי. לדידי, קצין צה"ל שה"גיבורה" סטרה לו, בעודה פוזלת אל המצלמה של מרעיה המנציחים זאת לצורך תעמולה, הפגין התנהגות למופת וראוי לכל שבח. ואם יש בכל המעשה המתואר "גיבור", אין כמו הקצין הזה ראוי לכך.

גליל אלישיב, כפר סבא

איזונים? בלמים? אה?

בתגובה על "שקד לוועדה לבחירת שופטים: אם המועמד שלי לעליון לא ייבחר, אף שופט לא ימונה" מאת רויטל חובל ("הארץ", 12.2)

הפרדת רשויות. איזונים ובלמים. דיון ופשרה. שרת המשפטים אינה עסוקה בכל אלה. אין לה עניין בדמוקרטיה. לרגעים מתעורר הספק אם היא מבינה את צורת המשטר הזאת לעומקה. סכנה גדולה לפנינו, והכל קבל עם ועדה.

דני שור, ירושלים

ערכו של מערך

מבלי להתייחס לתהיות שנשמעו מעל גלי האתר ועסקו בתפקוד חיל האוויר בשבת האחרונה, מן הראוי לשבח את העוסקים מאחורי הקלעים (ללא הילת שחקים) בספקטרום אחר של גלי האתר, ולהחמיא למערך הבקרה האווירי.

ערן אדומי, בית חרות

שיר חדש בלב

קבלו נא נוסח חדש להימנון "התקווה":

"עוד לא אבדה תקוותנו,

התקווה בתיק 2000:

להיות עם חופשי בארצנו,

ארץ ציון וירושלים".

סוף־כל־סוף (אמן ואמן!)

יהודה זיו, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true