בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום השואה זה החג שלי

28תגובות

יום השואה זה החג שלי, זה היום שבו יש לי סבא וסבתא ודודים ובני דודים, כולם נשארו במאה ה–20, צעירים יותר ממני עכשיו. עולם ומלואו במשפחה כה ענפה המתכנסת ובאה ביום הזה. אמי, שלאחר המלחמה נשארה לבדה בעולם, הגיעה על האונייה אקסודוס לישראל ופגשה באדם שרצה לדעת מה שם קרה? כיצד העולם חרב מהיסוד? אלו היו הורי, והיום הם כבר לא בחיים.

ואני בתורי השואלת: איך היה זה אפשרי? וביום השואה ממשיכה את המסורת ונזכרת בצד של אבי, בסבתא רחל וסבא אברהם והדודות דורה ולאה והגיס המוכשר, מישל בוטליה, בונה כינורות מפורסם, ובנם הקטן סימון ועוד דודים ודודות בלי פנים ושמות. וגם מהצד של אמי מגיעים סבא וולי האהוב, שטיפל במסירות באשתו שלקתה בנפשה, והנה הדוד מקס, שהיה אהוב על אמי ולבסוף גם שותף במסע התלאות. והיו בני הדודים הנערים אנטון וניקו — בתמונה הם עדיין משחקים בחול על שפת הים הצפוני. זו היתה משפחה עם שבתות וחגים, בישולים וניגונים. ובימי ההולדת הם יצאו לטיולים בטבע, והיו אירוסים וחתונות. סיפורים על יחסים מותרים ויחסים אסורים, וגם המון מכתבים ארוכים לצד גלויות קצרות ממקומות רחוקים. הם עסקו במלאכות שונות, היו עקרות בית שידעו מלאכות רבות של בישול וטיפול, שזירת פרחים, סריגה ותיקון גרביים. והדודות שביחד עסקו בתפירת שמלת כלה מפוארת גם הכינו תפאורה להופעות במשפחה. והיו בין הדודים שעסקו במסחר, והיו קצבים והיו גם מורים וצלם. והיו מזכירות במשרד והיתה גם אחות בבית החולים. והיה לנו דוד אוהד קבוצת כדורגל V.U.C של העיר האג. היו דתיים והיו שכפרו, היו עניים והיו עניים אף יותר. כנראה הם גם ידעו לקנא להתחרות ולריב, אך לנו סופר איך הם עודדו זה את זו בקשיים ובחולי. היה זה עולם ומלואו, משפחה ענפה שכל שנה, ביום השואה, היא חוזרת ושבה אלי לביקור.

בין האלבומים, על פתק, כתבה אמי כך: הלוואי שהמסר של השואה, לזכור ולא לשכוח, יוכל להוביל לשלום בתוכנו ושלום סביבנו.

דקלה גבע, חברה בנשים עושות שלום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו