${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במדינה מתוקנת | מכתבים למערכת 13.7.2018

תגובות

במדינה מתוקנת

בתגובה על "יד ושם מאשים: נתניהו חתם עם פולין על הצהרה שמעוותת את ההיסטוריה" מאת עופר אדרת, נעה לנדאו ויהונתן ליס ("הארץ", 6.7)

מדינת ישראל קמה על אפרם וזכרם של קורבנות השואה, ששת המיליונים, אשר כמחציתם היו תושבי פולין. היא קמה כדי שליהודים תהיה מדינה שלהם, שבה יממשו את זכויותיהם הלאומיות, שם יחיו בבטחה וידעו להגן על עצמם כאשר יידרש. באופן אירוני, המקום הכי פחות בטוח ליהודי לחיות בו בקיץ 2018 הוא מדינת ישראל. מי שאחראי לכך, יותר מכל אדם אחר, הוא כמובן בנימין נתניהו. בעיקר בעטיים של שני המחדלים המזוהים אתו, שמאפיינים את שנות שלטונו הרבות: הראשון הוא סירובו לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים, להביא סוף לכיבוש ולהכיר בזכות הפלסטינים לחיות במדינה עצמאית. השני הוא חרחור המלחמה שלו מול איראן והפיכת ישראל לארכי־אויב של איראן. שני מחדלים אלו מסכנים את קיומה של ישראל, 70 שנה לאחר שקמה.

עכשיו הגיע נתניהו על דעת עצמו להסכם עם ראש ממשלת פולין: מתן פטור, כמעט מוחלט, לעם הפולני מחלקו בהשמדת יהודי פולין. פטור שאף אחד לא הסמיך אותו לתת, בניגוד גמור לעמדת יד ושם. מעשהו זה משקף נאמנה את דרך התנהלותו בשנים הרבות שבהן הוא משמש כראש ממשלה: התנהלות חובבנית ולא אחראית; התנהלות ללא שיקול דעת, בניגוד לדעתם של גורמים יודעי דבר; התנהלות יהירה שיש בה יותר מקורטוב של שיקולים זרים ואינטרסים אישיים.

במדינה יהודית מתוקנת, כמו שקיווינו שתקום ולא קמה, עצם המעשה הזה, ההסכם המביש עם פולין, היה מהווה עילה לדרוש את התפטרותו.

ד"ר מאיר אמיר, תל אביב

רועץ תקשורת

בתגובה על "הסוכן 007 ניר חפץ והעולם התחתון של העיתונות הישראלית" מאת גיא רולניק ("הארץ", 29.6)

אני מסכים עם כל מלה של גיא רולניק; ניר חפץ הוא לא עד מדינה אלא בוגד במדינה.

כאיש תקשורת ותיק, שנמנה עם מקימי האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ויועצי התקשורת לפני 45 שנה ומי שכיהן במשך שנתיים כיו"ר האיגוד, אני חושב שיועץ תקשורת הוא איש סודו של הלקוח. מדובר במשרת אמון אישית. לא מפליא שמשרת דובר אישי לא מצריכה מכרז — אמון זו מלת המפתח.

כיהנתי כ–15 שנה כדובר הסוכנות היהודית, והייתי שותף לסודות רבים. כך היה גם ניר חפץ, שהיה יועץ תקשורת של ראש הממשלה. לא ייתכן שיועץ תקשורת יקליט בסתר את מי שהוא מייעץ לו. לא רק הקלטות "על הדרך", אלא גם הקלטות יזומות, בהן המקליט שואל שאלה בכדי לקבל תשובה שאותה יקליט. בושה למקצוע המכובד של יועץ תקשורת. ראינו את חפץ מאחורי הווילון בבית ראש הממשלה, כשזה הופיע במסיבת עיתונאים בבית ברחוב בלפור. ראינו את חפץ נלחם על כבודו של ראש הממשלה מול עיתונאים. שמענו שצילצל לעיתונאים בניסיון לשכנע אותם לכתוב כך וכך. ובעצם, הכל היה מזויף. כמו שכותב רולניק, אדם בתפקיד ממלכתי מבצע האזנות סתר משתי סיבות: או שגילה מעשי שחיתות והוא מצטייד בראיות לפני שיפנה למשטרה, או ש"מדובר בעבריין המחופש לעיתונאי או ליועץ תקשורת. הוא נוהג להקליט אנשים ולשמור את הקלטות במקום מסתור, כדי שבבוא היום יוכל לסחוט את האנשים הנשמעים בקלטת או את האנשים המוזכרים בה".

אני מרחם על חפץ בגלל הפשפשים שתקפו אותו במעצר. אבל אני לא מרחם על יועץ תקשורת מקליט שטינקר ובוגדני. לדעתו של רולניק, חפץ הוא איש עולם תחתון. לצערי הרב אני מצדיק את התיאור, וכיועץ תקשורת ותיק אני מתבייש בו.

צבי אייל, הרצליה פיתוח

מעגלים מסוכנים

בשנים האחרונות הוצפה ארצנו הקטנטונת באלפי כיכרות (מעגלי תנועה) — על ימין ועל שמאל, בכל עיר ובכל כפר ומקום, בין אם צריך ובין אם לא צריך. ויחד עם זאת, מעולם לא שודר תשדיר שירות המלמד את הנהג כללי התנהגות בכיכר. התנועה מתנהלת איכשהו גם כך, על אף האגרסיביות של חלק ניכר מן הנהגים, הרואים בכיכר כביש ישר שבו להם הזכות להתפרץ ולשעוט קדימה. והנה לאחרונה הגדילו המתכננים לעשות, וחלק מן הכיכרות נהפכו למעגלי תנועה דו נתיביים. ואיזה שישו ושמחו מתרחש בהן עכשיו — כל נהג, הישר בעיניו יעשה. איש לא יודע את הכללים, ולאיש לא אכפת.

כניסה למעגל תנועה דו־נתיבי היא סכנת נפשות: זה חותך ימינה וזה חותך שמאלה. זה ממשיך ישר וזה סוטה מנתיב לנתיב. לכולם הזכות ולאף אחד אין זכות קדימה. מה יהיה, מר שר התחבורה ישראל כץ?

אסנת ישפה, יבנה

לחמגש אותם

בתגובה על "המדינה מבהירה: מאבטחים בבתי חולים יוכלו להעיר, אך לא למנוע הכנסת חמץ" מאת עידו אפרתי ("הארץ", 10.7)

אפשר להנהיג בבית החולים את הפתרון הקיים בחברות תעופה שבהן טסים חרדים מכל דרגות החרדיות, ולפיו — משפחה יכולה להזמין אוכל כשר לפסח עם כל כשרות שתרצה, והחולה יקבל את המזון סגור ועטוף בידי שליח מתאים, או שהמשפחה תביא את האוכל שהמאושפז אוהב ומותר לו לאכול, ובסיום החג תקבל מבית החולים החזר בעבור האוכל לפי תעריפים מקובלים של החזרי אש"ל. הפיקוח על ידי מאבטחי כשרות בפסח הוא אפילו לא ישראבלוף.

משה בן ארי, ירושלים

 

עמדת המדינה היא, שמאושפזים נמצאים בבית החולים מסיבות רפואיות ולא מבחירה, ולכן יש לאפשר להם לשמור על כשרות הפסח בבית החולים. גם החולים החילונים או הלא־יהודים נמצאים בבית החולים מאילוץ ולא מבחירה, גם להם יש לאפשר להמשיך באורח חייהם ולא לכפות עליהם הימנעות מאוכל ביתי או קנוי שאיננו כשר רק בגלל ששכניהם לחדר שומרים כשרות פסח. הרי מחר זה יתפשט לכל השנה מטעמי כשרות רגילה.

הפתרון יכול להיות על ידי אספקת חמגשיות כשרות לפסח עם כלים חד פעמיים לאלו הרוצים מזון כשר לפסח. בנושא מקורות לחמגשיות אפשר להתייעץ עם מומחית.

עמי רוגב, מודיעין מכבים רעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#