להפחית את סבל הכדור - מכתבים למערכת - הארץ

להפחית את סבל הכדור

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בתגובה על "די להילחם באקלים", מאת הלל גרשוני ("הארץ", 3.6)

תרומתה השלילית של ישראל להתחממות העולמית אכן שולית יחסית, אולם אין לי כל צל של ספק שגם אנו מחויבים לעשות את המרב כדי להפחית את "סבלו" של כדור הארץ. סותרי תיאורית־הנזקים הנגרמים עקב השריפה של דלקים מאובנים ביטאו שנים רבות קולותיהן של חברות האנרגיה ו"הוכיחו" שאנו, מדענים ואחרים התומכים ברעיון ההתחממות, טועים. הם טענו "כבר היו דברים מעולם". אין ספק כי גם בעבר הגיאולוגי כדור הארץ חווה עליות וירידות דרסטיות של טמפרטורת האטמוספירה, אולם באותן תקופות לא דרכו על קליפתו מיליארדי בני־אנוש הצורכים כמויות אנרגיה כה גדולות.

הצעותיו של הלל גרשוני להמשיך במלוא המרץ לשרוף דלקים מאובנים גובלת בהתעלמות מהתוצאות העגומות של השריפה הזאת, שכולנו חווים. אמנם ייתכן כי פחות בני אדם נספו לאחרונה באסונות טבע, אולם אותם מאות מיליונים הסמוכים לאזורי יבשה נמוכים עלולים, די מהר, להיות מפונים. להיכן יפונו?

לכן, המגמה צריכה להיות מניעת בזבוז של אנרגיה במגזר הפרטי והציבורי — פנסי רחוב הדולקים ביום, מיזוג מיותר, נסיעות מיותרות ברכב פרטי ועוד. במקביל יש לחייב בנייה המתחשבת באקלים באמצעות בידוד גגות וקירות והתקנת קולטי שמש. והנקודה השנייה — סבסוד כבד של מכוני מחקר בחיפוש אחר שיטות לניצול יעיל יותר וזול של אנרגיית השמש. אין ברירה, ניאלץ לוותר על שטחים פתוחים לשם הצבת מתקנים לקליטת אנרגיה כמו שניאלץ להתקינם בכל בנייה חדשה. ולבסוף, חינוך. זה הבסיס שיאפשר את הישרדות הגזע האנושי. חינוך מגיל צעיר ביותר המסביר מהם הנזקים שנגרמים לסביבה, וגם מהן האפשרויות להציל את כדור הארץ מהידרדרות נוספת אל עבר מצב אל־חזור, שבו יהיו החיים על קליפת כדור הארץ קשים מנשוא. אנו יכולים להשתדל יותר כאן וחייבים לפעול מיד.

ד"ר יעקב ניר (גיאולוג ימי וחופי), רחובות

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ