אנתולוגיית יוהרה קטנה | מכתבים למערכת 14.6.2019 - מכתבים למערכת - הארץ

אנתולוגיית יוהרה קטנה | מכתבים למערכת 14.6.2019

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אנתולוגיית יוהרה קטנה

בתגובה על "מחדל הפקרת העורף", מאת יוסי לנגוצקי ("הארץ", 10.6)

לא הופתעתי לצערי מהלך הרוח הצה"לי ה"כל יכול" והשאנן המתואר במאמרו של יוסי לנגוצקי. לאחרונה שמעתי הרצאה של חתן פרס ישראל רון בן ישי, אשר אמר בפתח דבריו: "מבחינה ביטחונית מעולם לא היה מצבנו טוב יותר. אנו נהנים מעליונות על פני אויבינו בכל התחומים: האווירי, המודיעיני, הטכנולוגי, הסייבר והיבשה".

ברור שאמירה זו נסמכת על שעות רבות במחיצת מפקדי הצבא ומשקפת את הלך הרוח הצה"לי. אודה כי נחרדתי. האסוציאציה המיידית היתה אמירות ששמענו ערב מלחמת יום הכיפורים מגולדה, בפגישתה עם ריצ'רד ניקסון במארס 1973: "מעולם לא היה מצבנו טוב יותר"; מאמנון רובינשטיין ב"הארץ" בינואר 1973: "אם תיפתח אש בתעלה יהיה זה יותר בגדר מעשה התאבדות מצד המצרים מאשר מלחמה על חיינו"; ממפקד שריון בתעלת סואץ בראיון ב"מעריב" בספטמבר 1972: "האיומים המצריים על סיכויי הצלחתם במלחמה הם פטפוטים. אנו טובים מהם יותר משהיינו במלחמת ששת הימים, ואם יהיה צורך נדפוק אותם חד, חלק ואלגנטי ויותר מהר מאשר אז"; מחיים בר־לב בפורום מטכ"ל בינואר 1969: "אם יצלחו המצרים את התעלה כל צה"ל יחכה להם עם לביבות וסופגניות חנוכה"; מהרמטכ"ל דדו שהכריז "נשבור להם את העצמות" וממשה דיין שהבטיח שאין שום סיכוי שהמצרים יצלחו את התעלה. והרשימה עוד ארוכה.

ממש "העתק־הדבק" להלך הרוח שתיאר לנגוצקי וכפי שכתב בצדק — חומר לוועדת החקירה שתבוא בנעליה של ועדת אגרנט.

לא למדנו כלום. שיכרון החושים וחטא היוהרה הם הם אויבינו האמיתיים.

יעל פלג, תל אביב

אני, בני ונכדי בישיבות ההסדר

בתגובה על "סמוטריץ' המשתמט" ("הארץ", 11.6)

בעקבות האמירה המאוד לא חכמה של בצלאל סמוטריץ', ותוך כדי תיאור אופן השתמטותו של סמוטריץ' משירות מלא בצה״ל, שירבב נחמיה שטרסלר הערה ארסית, אמנם בסוגריים, על תלמידי ישיבות ההסדר "המשתמטים למחצה״. אמנם אין הם משרתים שירות פעיל במשך כל תקופת השירות, אך צה״ל ידע ויודע לשדרג את שירות תלמידי ישיבות ההסדר: בגיוס רחב היקף ליחידות קרביות, בשליחה של חיילי הסדר נבחרים, ולא מעטים, להכשרה לתפקידי קצונה וממילא לשירות פעיל ארוך יותר, בזימונם לשירות פעיל ומהיר בשעת הצורך ולשירות ארוך טווח במילואים.

כמי שהיה מהמתגייסים הראשונים לשירות קרבי במסגרת תוכנית ישיבת הסדר (ב–1959), כאב לשלושה בנים שלמדו בישיבות הסדר וששירתו כקצינים ביחידות קרביות (אחד עדיין משרת, בגיל 44, בתפקיד בכיר ביחידת מילואים קרבית) וכסבא לנכד שלומד בישיבת הסדר ומשרת כקצין בגדוד צנחנים כבר שלוש שנים, אני יכול להעיד על התרומה העצומה והמשמעותית של תלמידי ישיבות ההסדר לצבא.

אהרן הילדסהימר, רמת גן

דעות כשלך, השונות משלנו

מכתב שנשלח לשרת התרבות בעקבות "רגב: אפעל למנוע תקציב מפסטיבל בחיפה המוקדש לתרבות פלסטינית", מאת נועה שפיגל ("הארץ", 6.6)

לכבוד: השרה מירי רגב, משרד התרבות.

חיפה היא עיר ייחודית, דוגמה לעיר שאוכלוסיות שונות חיות בה יחד ובשיתוף פעולה מפרה. בחיפה קיים שילוב בין צעירים לקשישים, ותיקים לעולים, יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. בית הגפן הוא מהמקדמים והמובילים של הסובלנות החיפאית שמצמיחה חיבורים מופלאים בתחומי החברה, האמנות והתרבות. זוהי עמותה ללא כוונת רווח, המאפשרת מפגש שכמעט לא אפשרי במקומות אחרים.

אנו קבוצת נשים, יהודיות, מוסלמיות ונוצריות, שבחסות בית הגפן מקיימות קבוצה שהפכה לחברות אמיצה הזורעת זרעים של סובלנות והכרת האחר. אף אחת מאתנו לא יכולה לבטל את המימון בכספי מסים של דעות כשלך השונות משלנו, אך אנו מוחות על קוצר הראייה וחוסר הסובלנות. סובלנות היא התשתית של הקיום בחיפה, שבה האוכלוסיה מגוונת חיה בשלום ובשיתוף. בנוסף, נגרם נזק עצום, שאולי את לא מודעת לחומרתו, בתקיפות חוזרות ונשנות. בצד הנזקים יש כמובן תועלת בהתלהמות, כי היא מעלה את מודעות הציבור לקיום האירוע.

הייחוד של מדינת ישראל הוא הגיוון התרבותי, הדתי והאתני שלה. זה סוד כוחה. אנחנו מקוות שאינטרסים פוליטיים או השקפות מתנשאות לא יחבלו במאמצי החיבור שנעשים בחיפה.

קבוצת נשות בית הגפן

תיקו בין־אישי

בתגובה על "ללמוד מהטעויות של גבאי" ("הארץ", 12.6)

במאמר המערכת נטען כי נכונותו של אבי גבאי להיכנס לקואליציית נתניהו היתה עשויה להציל את האחרון מ"התיקו הבין־גושי". זו אמירה מיתממת לכל הפחות. תוצאות הבחירות לכנסת ה–20 הצביעו על פער של עשרה מנדטים במאזן הבין-גושי: גוש הימין־חרדים גרף 65 מנדטים, בשעה שגוש המרכז־שמאל זכה ל–55 מנדטים בלבד.

הטענה לתיקו בין־גושי מעניקה לגיטימציה להכרזתו האומללה של בנימין נתניהו בליל ההחלטה על פיזור הכנסת, כי אביגדור ליברמן חבר לשמאל. ליברמן היה ונותר נציג של הימין העמוק בישראל ואת החלטתו שלא להיכנס לממשלת נתניהו אין לפרש כתמיכה בגוש הנגדי. ישראל איננה "סובלת" מתיקו בין־גושי. היום, יותר מתמיד, היא סובלת מתיקו בין־אישי. ליברמן לא חצה את הקווים וערק לשמאל; הוא בסך הכל הצטרף לתזמורת "רק לא ביבי" — שלראשונה, ולא ממניעים אידיאולוגיים, הצטרף אליה כנר שאיננו איטר. זו מגמה שראוי לברך עליה.

בן לוי, ירושלים

כריית מידע

קניתי באחרונה סלולרי יוקרתי ובחנות הציעו שאשתתף ב"משחק" נושא פרסים. מילאתי את פרטי בטופס מקוון ואז התבקשתי לנחש קוד של ארבע ספרות. ניחשתי. ואיזו הפתעה: הוא לא היה הקוד הנכון. זו כריית מידע קלאסית. אוי קישון, אייכה?

יעל כהן, תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ