1789 ושאלת חוקי היסוד - מכתבים למערכת - הארץ

1789 ושאלת חוקי היסוד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ברשימתו "שלטון בג"ץ הופך אותנו לנתינים" ("הארץ", 7.6) קובל משה איפרגן על כך שבספרי "לידתה של מהפכה" מופיעים על הכריכה שני תאריכים, "1789" ו–"1992", כאילו עושה אני השוואה בין שנת המהפכה הצרפתית לבין השנה שבה הועברו חוקי היסוד של זכויות היחיד. מר איפרגן צודק. אין שום מקום להשוואה בין המהפכה הצרפתית, שהשפיעה על ההיסטוריה של אירופה כולה, לבין המהפכה החוקתית בישראל. אבל אם היה מעיין קצת יותר בכריכת הספר, הוא היה רואה שהתאריך 1789 מופיע פעמיים, ואז היה מוצא בנקל את הזיקה בין התאריכים.

1789 פעם ראשונה — זוהי השנה שבה התקבלה מגילת זכויות האדם בארה"ב; 1789 פעם שנייה — זוהי ההכרזה על זכויות האדם, תולדת המהפכה הצרפתית; 1992 היא השנה שבה, לאחר הרבה ניסיונות כושלים, התקבלה מגילת זכויות האדם הצנועה של ישראל בלבוש חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. ואוסיף, לא כתבתי את ספרי "לידתה של מהפכה" לבקשתו של אהרן ברק, כפי שציין איפרגן. אכן, בערך כשנתיים לאחר העברת החוקים יעץ לי נשיא בית המשפט העליון לכתוב ספר על חוקים אלה. לא סברתי שהיתה נחיצות בכך; במיוחד נוכח העובדה שכנסת ישראל עצמה, שנתיים לאחר שעבר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חיזקה חוק זה תוך יצירת זיקה ישירה לעקרונות מגילת העצמאות.

עם השנים נוכחתי שהיו הרבה הטעיות בהערכת חוקי היסוד, כאילו לא התכוונו להעניק לבית המשפט את הכוח לבטל חוקים הסותרים את זכויות היסוד; ועוד אמירות והתבטאויות שטחיות כאילו נשיא בית המשפט העליון ברק היה מי שיצר את המהפכה החוקתית; וכן אמירות המעידות על היעדר הבנה בסיסית בהיבט המהותי של משמעות זכויות היסוד של היחיד. ספרי, המבוסס על הדיונים בוועדה ובמליאה, נועד להציג תמונה שלמה באשר למכלול השיקולים וההתלבטויות המובילים אל כוונת המחוקק.

עו"ד אוריאל לין, תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ