הארץ
הארץ

אני עם הלשכה גמרתי

בתגובה על "אבי חימי, חברו של אפי נוה, נבחר לראשות לשכת עורכי הדין", מאת ביני אשכנזי ("הארץ", 19.6)

מדור הזירה

הבחירות ללשכת עורכי הדין הסתיימו בניצחונו של עו"ד אבי חימי. העובדה כי מיעוט של 15%, או מספר סודי אחר שהלשכה לא מגלה, הלך להצביע מראה עד כמה הלשכה ונבחריה הארציים אינם מעניינים את ציבור עורכי הדין. מה עשתה הלשכה בזמן כהונתו של ראשה הקודם יודעים כולם מהעיתונות. מה מתכוון לעשות חימי בלשכה עכשיו, אולי זה מעניין, אבל לא את ציבור עורכי הדין. כעורך דין למעלה מ–40 שנים, אין לי ספק שצריך לבטל את הלשכה ולעשותה וולונטרית. כצעד ראשון אני מודיע שאין בכוונתי לשלם עוד דמי חבר.

אברהם לנמן, ירושלים

אם זו לא היתה אשתו

בתגובה על "נתניהו על הרשעת רעייתו: מסע ציד הזוי; בכיר במשרד המשפטים: דבריו מבזים", מאת רויטל חובל ("הארץ", 16.6)

התבכיינותו של ראש הממשלה אינה יודעת גבול ובתוספת הדמגוגיה הופכת התקרבנותו להסתה נגד רשויות אכיפת החוק. הצהרתו השבוע בתגובה להרשעת אשתו ראויה שתיבחן על ידי ראש התביעה, היועץ המשפטי לממשלה, אבל בינתיים נסתפק בעיון בסיפא שלה: "אם לא היה מדובר באשתי, לא היתה נפתחת חקירה ואף אחד לא היה חולם להעמיד אותה לדין".

ראשית, מן הראוי להדגיש שהמשפט המצוטט לעיל נכון ואפילו מדויק. אכן, העבירה שבגינה הורשעה אשתו אינה יכולה להיעבר אלא רק על ידי מי שגר במעון רשמי של המדינה שמתקצבת, בין היתר, גם את כלכלת שוכני המעון. וכמה מעונות כאלה מממנת מדינת ישראל? אם איני טועה רק שניים, מעון ראש הממשלה ובית הנשיא. לפיכך, רק אשת ראש הממשלה ואשת הנשיא יכולות לעבור את העבירה הנדונה אך סביר שהתקצוב נדיב מספיק כדי לא להעמידן במבחני צניעות מיותרים. ברגע זה, לאחר שהמושבניקית הצנועה מבית הנשיא הלכה לעולמה, מגדיר המשפט "אם לא היה מדובר באשתי" קבוצה ריקה ומכאן ממשיכה הדמגוגיה. כל מה שייאמר על פרטיה (או חבריה) נכון, אבל מי רואה שמדובר בקבוצה ריקה?

אלי רובינשטיין, חיפה

נובל מיוחד לליברמן

בתגובה על "ליברמן: נכפה ממשלת אחדות ללא החרדים", מאת חיים לוינסון ("הארץ", 15.6)

אני קורא ותיק של "הארץ" ועד היום לא הגבתי, לא כתבתי מכתבים למערכת ולא מאמרים. אבל אחרי הפצצה שאביגדור ליברמן הטיל על המערכת הפוליטית הרגשתי שלמלים יש משקל, שמלים יכולות להטות את כפות המאזניים, שעכשיו אסור לשתוק. המצב הנוכחי, שבו המפלגה הגדולה מקימה קואליציה עם מפלגות קטנות מהשוליים הפוליטיים ומתעלמת מחמישים אחוז ממצביעי המרכז הוא לא שלטון דמוקרטי — ושלטון שאינו דמוקרטי מסוכן למדינה.

אני מתפלא על מפלגות המרכז והשמאל שמפקירות את המדינה לשוליים הקיצוניים ומוותרות כל כך בקלות על השלטון, במקום להילחם בחירוק שיניים ובציפורניים שלופות כדי להצטרף לממשלה. כאילו יש להן דרכון זר ואופציה לברוח בשעת צרה לארץ מקלט.

אני לא יודע אם הדאגה לדמוקרטיה עמדה בראש מעייניו של ליברמן וגם לא אכפת לי. אני לא מפשפש במניעים שלו. השיקולים הפוליטיים שלו לא מעניינים אותי, אני מתייחס אך ורק לתוצאה: מהפך אבולוציוני דמוקרטי. אני מקווה שליברמן לא יצטרך לכפות את דעתו ומייחל, לטובת כולנו, חילונים ודתיים (כן, הדתיים, שהניצחון הדמוגרפי שלהם עוד יחזור אליהם כבומרנג) שהימין המתון, הליכוד, המרכז והשמאל יקבלו את הצעתו ויצטרפו לממשלה שתקום אחרי הבחירות הבאות עלינו לטובה.

במונחים של עלות־תועלת, שני המיליארדים ש"יתבזבזו" על הבחירות יהיו ההשקעה הטובה ביותר של עם ישראל מאז שאברהם אבינו השקיע את כספו בקניית מערת המכפלה. אף פעם לא הייתי חסיד של ליברמן, אבל אם יחלקו בעתיד פרס נובל לשינוי מהלך ההיסטוריה של מדינת ישראל, אני מקווה שהוא יקבל אותו.

רן שושן, קיבוץ גל־און

להעניק לכם מפרי "הארץ"

אולי בארכיון שלכם יימצא מקום למכתב שכתב שמריהו אימבר (אחיו של נפתלי הרץ אימבר) לתלמידיו, הנה, בהעתקה מכתב היד:

"קרקו בחודש ניסן תרפ"ד,

חברות וחברים נכבדים!

שבוע זה שבתי מווינה, ומצאתי את גלויתכם, ומאוד שמחתי בראותי כי זיכרוני עדיין לא נמח מקרבכם, וכי ממשיכים אתם את עבודת התחייה, תחיית עמנו, ארצנו, ושפתנו, אשר לה הקדשתי אני כמעט כל ימי חיי. לכו איפא אחיותי ואחי היקרים הלאה בכוחכם ורצונכם זה, ויחד עם כל הבנים הנאמנים עזרו לבנות את ביתנו הלאומי. בשבועות האחרונים קבלתי הרבה חבילות 'הארץ' אשר מאיזו סיבה נתעכבו בדרך, אך עדיין לא קראתים. לע"ע שולח אני לכם ע"י מר גוטפריד 20 גיליונות חדשים גם ישנים, ונכון הינני גם להבא להעניק לכם מפרי 'הארץ' הטובים. יחד עם דרישת שלום קבלו גם אתם תודתי, היו בטוחים כי גם אנוכי לא שכחתי ולא אשכח אתכם. אכן לפלא בעיני כי עד היום לא הוצאתם לפועל את החלטתכם משל אשתקד בנוגע לספר הזהב??!! בשמחת החג ובברכת התחייה. שמריהו אימבר".

המכתב מובא ב"ספר יז'רנה", ספר הזיכרון לעיירה יז'רנה (כיום Ozerna) בגליציה (עמוד 57). שמריהו אימבר לימד שם עברית. ב–1933 עלה לארץ, והתיישב בירושלים.

בשם הקוראת י"ט, טלי פריד

מה זה עניין הכלב?

מוטי יוגב העשיר את אוצר הביטויים והעלבונות הפוליטיים, כשהתייחס לנפתלי בנט בעזרת התקבולת מספר משלי, פרק כ', פסוק 11: "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ — כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ". מה בעצם אומר הביטוי? שאנשים טיפשים ממשיכים וחוזרים על המעשה הטיפשי שלהם — בלי להבין שתוצאתו תהיה זהה. נדמה שיוגב לא השתמש נכון בפתגם, כי בנט דווקא נהג הפוך, ובניגוד לכסיל השונה באיוולתו — הוא חתך מהם.

נועה לביא, תל אביב

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ