שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שדה התעופה הרצליה, לאן? | מכתבים למערכת 12.7.2019

הארץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הארץ

שדה התעופה הרצליה, לאן?

עכשיו, לאחר סגירת שדה דב, שדה התעופה בהרצליה הוא היחיד במרכז הארץ שנועד למטוסים קלים. וכבר זמן רב מדברים על כך שגם אותו יפנו לטובת ענף הנדל"ן. לכן עתידו מוטל בספק. מהשדה מתפרנסים מאות בעלי תפקידים. הוא הבית של ענף התעופה הכללית בישראל, ומשמש גם כמרכז ההכשרות התעופתיות של ישראל. אם תרצו לטוס לחו"ל בחברת תעופה ישראלית, היו בטוחים שהטייס המטיס אתכם עבר הכשרות כאלו ואחרות בשדה התעופה הרצליה. מהשדה ממריאות גם טיסות פרטיות של חובבי טיס. אי אפשר לפנות את שדה התעופה לדרום או לצפון, מכיוון שזה יביא לירידה דרסטית במספר הטיסות בשל הריחוק ממרכז החיים הישראלי.

האם הגיוני לפנות שדה תעופה כה חשוב ובכך להביא לפגיעה אנושה בענף התעופה בישראל? יותר ויותר טייסים ישראלים יחליטו לבצע את הכשרתם בחו"ל. האם זה מה שהמדינה רוצה? רק אם תוכשר חלופה הולמת לשדה התעופה בהרצליה, לא תהיה התנגדות לפינויו.

אורי אלתרמן, בן 14, מבשרת ציון

טוב ששמו סוף לתמ"א 38

בתגובה על מאמר המערכת "פגיעה ברכוש הציבור" ("הארץ", 8.7)

מאמר המערכת, התוקף את מינהל התכנון על החלטתו שלא להאריך את תוקפה של תמ"א 38 כשתפוג במאי 2020, מתעלם מהבעיות העקרוניות הטמונות בתוכנית. לתמ"א 38 אין מקבילה בשום מקום אחר. מדינות רבות מתמודדות עם רעידות אדמה. בכולן, כולל מדינות ניאו־ליברליות כמו ארה"ב, חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה נעשה בסיוע ממשלתי, בצורת הלוואות ארוכות טווח בריבית מסובסדת ומענקים למעוטי יכולת, ולא על ידי מתן זכויות בנייה לתוספת קומות ויחידות דיור. עקרון היסוד של התכנון המרחבי הוא התאמת הבנייה לתנאים הספציפיים השוררים בתא השטח שהתוכנית חלה עליו. וכך, אמנם נכון לתכנן מגדל משרדים בציר ראשי במטרופולין כמו תל אביב, בשעה שהקמת מגדל זהה ביישוב כפרי תהיה שגיאה חמורה. בישראל, עקרון יסוד זה מתממש בתוכניות מקומיות מפורטות, ותנאי השטח נבנחים לעומק בהליכי אישורן.

תמ"א 38 היא עיוות תכנוני שמקעקע עיקרון זה: כתוכנית מתאר ארצית, אין היא מסוגלת "להכיר" את התנאים הקיימים בכל עיר, שכונה, מתחם ורחוב. אף על פי כן, היא מנחיתה מלמעלה זכויות בנייה זהות על כל שטח המדינה, ומייצרת לעתים קרובות מבנים שאינם מתאימים לסביבתם. תמ"א 38 משרתת בראש וראשונה את האינטרסים הכלכליים של העשירונים העליונים: בעלי דירות באזורים היקרים בגוש דן, יזמים, קבלנים ועורכי דין המתפרנסים מהתוכנית, שאינה רלוונטית לאזורי הסיכון הסיסמי הגבוה בפריפריה. בכך חותרת התוכנית גם תחת עקרון הצדק החלוקתי. מינהל התכנון קיבל החלטה אמיצה, המגלמת ביקורת עצמית ולימוד מטעויות — שהרי מינהל התכנון הוא שקידם את תמ"א 38. הוא ראוי רק לשבחים על עמדתו זו.

ניר שלו, רמת גן

ברכות לשר ארדן

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן הודיע על הקמת יחידה, שייעודה להיאבק בתופעת הגזענות במשטרה. כל הכבוד לשר וליוזמתו, ולהלן הצעת יישום: היחידה תעניק מלגות להשתתפות בסדנאות לצמצום הגזענות לפי מידת הצורך. ראשית תוענק מלגה לשר ארדן עצמו, שאינו מחמיץ הזדמנות להכפיש את כל הערבים על מעשי אונס, דריסה, הצתות מכוונות וכיו"ב, עוד בטרם נחקרו אצל הגורמים הרלוונטיים (ולפעמים גם בניגוד לדעת אלו).

המועמד הבא בתור הוא ראש הממשלה, וייתכן שבכך נחסוך מעצמנו את הידיעה האיומה בדבר ערבים שנעים לעבר הקלפיות, כאילו מדובר בפלישת מצורעים הבאים לכלות את העם היושב בציון. לאחר מכן יש להעניק את המלגה לראש העיר עפולה, המבקש למנוע מהערבים לרכוש דירות או לנפוש בפארקים בעירו הקדושה. אחריו יבואו הרבנים של חלק מישיבות ההסדר, המשתלחים בפלסטינים. ולבסוף, אני מציע להעניק מלגות למנהיגי כחול לבן, המתחרים זה בזה על מי מהם ירחיק יותר את הערבים מרשימתם, או מהאפשרות לשיתוף פעולה אתם.

יוסי "פפה" גולדמן, ירושלים

לא צחקנו

בתגובה על "שוויון בקטל", מאת ב. מיכאל ("הארץ", 10.7)

במאמרו, ב. מיכאל מגלה את המקור הנובע לכל האפיקים והנחלים של הגזענות והאלימות השוטפות את ארצנו: העדר חוקה ומגילת זכויות אדם בישראל. הוא מתעלם מעובדות המחלישות את טיעונו. למשל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המשריין לזכויות אדם מעמד־על במערכת המשפט הישראלית.

וכמובן, אי אפשר להתעלם מההלכה המשפטית הקיימת, ובתוכה פס"ד "קול העם", שהבטיח את חופש הביטוי בישראל 42 שנים לפני המהפכה החוקתית של אהרן ברק. בג"ץ "קטלן ואח' נ' שירות בתי הסוהר ואח'", בג"ץ "פלונים נ' שר הביטחון פסק דין", והרשימה ממשיכה עד אשר העין אינה רואה עוד. מדינות שעיגנו זכויות אדם ברמה החוקתית הגבוהה ביותר, כמו ארצות הברית או דרום אפריקה, אינן סמל לפציפיזם ולהרמוניה בין־גזעית. האמת מורכבת. כוחן של סיסמאות הוא גם חולשתן. ללא מקור אינטלקטואלי עובדתי אמיתי, אין להן יכולת עמידה. הן מתאדות במגע הראשון עם רעיונות מורכבים, וכל כוחן תלוי בעוצמת הדציבלים העולים מגרונו הניחר של הזועק. איתמר שקד, תל אביב

אם אין לחם

בתגובה על "מיליוני לחמים מקבלים הזדמנות נוספת" ("הארץ", 8.7)

למקרא הכתבה שעסקה בניסיון להילחם בבזבוז מזון, נזכרתי בסיפור שעובר במשפחתי. ילדי סיפרו לי שחברתם לכיתה אמרה שבמשפחתה לא זורקים אוכל. במשפחתה של החברה נהוג לאפות פשטידות מכל שאריות המזון, והדבר היחיד שהם זורקים הוא פשטידות. לדעתי, הדרך להילחם בבזבוז המזון עוברת בקניית מצרכים אחראית ומושכלת, התואמת את שיעור הצריכה בפועל, ולא במִחזור עד לזרא.

ויוי גולד, בנימינה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ