בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

14.09.1974/ערב הגמר, ישראל הודחה ממשחקי אסיה

תגובות

ספורטאי נבחרת ישראל בכדורגל התכוננו לערב הגדול שלהם, ערב הגמר מול נבחרת איראן במשחקי אסיה 1974, כאשר ב-14 בספטמבר ישב איגוד הכדורגל האסייאתי לדון בהצעתו של אחמד אל סעדון הכוויתי לסלק את ישראל מזירת הכדורגל האסייאתית. "ישראל גורמת מבוכה לכל המדינות האסייאתיות, רבות לא מקיימות עמה קשרים פוליטיים ומסרבות להתמודד אתה, כפי שכבר עשו בטהראן ארבע מדינות (סין, פקיסטאן, צפון קוריאה וכווית)", נימק נציג כווית את ההצעה.

הדיון נמשך שעות. אל-סעדון נשא "נאום פוליטי גס", דיווח שליח "הארץ" למשחקים יהושע שגיא, "ולבסוף אמר, שהפנותו מבט חצוף אל מנחם הלר: 'יש מדינות שאינן רוצות לראות כאן את הפרצופים המכוערים הללו'".

הלר, שהיה חבר בוועד הפועל של איגוד הכדורגל האסייאתי, ענה: "אני כאן מייצג את ההתאחדות לכדורגל, ואיני איש פוליטיקה. אם יתקבל הסעיף - תהיה זו אפליה נגד מדינה ותיקה באיגוד, ומעשה הנוגד את חוקת האיגוד וחוקת פיפ"א, שאין לסלק מדינה בשל גורמים פוליטיים".

אבל בהצבעה החשאית שנערכה בתום הדיון הוחלט לסלק את ישראל מזירת הכדורגל באסיה ברוב של 17 נגד 13 ושישה נמנעים. "חבטה כואבת, מבזה ומשפילה מתחת לחגורה", כתב שגיא.

דובר האיגוד הכריז ש"ישראל לא תוכל לארח בעתיד טורניר כלשהו של האיגוד, ולא תוזמן להבא לטורנירים המאורגנים על ידי ארצות החברות באיגוד", והוסיף שתוקף ההחלטה הוא מיידי.

"המלה מיידי גרמה לנו כאן דפיקות לב", כתב שגיא, "כאשר כתבי סוכנויות זריזים פירשוהו כאילו לא נוכל להתמודד בגמר משחקי אסיה נגד איראן. אבל ההתאחדות האיראנית היתה זריזה ותוך שעה קלה פירסמה הודעה רשמית האומרת, כי הסעיף אינו בר-תוקף למשחקים אלה".

אבל הקרקע כבר החלה להישמט מתחת לנבחרת הישראלית, והקריקטוריסט זאב הציג כוויתי מנסר את המגרש מתחת לרגליו של כדורגלן ישראלי. שגיא הימר על ניצחון איראני: "נבחרת איראן ידועה לא רק בנוקשותה, אלא גם בשאפתנותה שאינה יודעת פשרות", כתב.

הוא הוסיף: "אם נכונה השמועה כאילו הובטח לכל אחד משחקני איראן שי אישי מהשאח במקרה של ניצחון - מכונית מרצדס - נקל להבין באיזו תנופה תשחק נגדנו הנבחרת המארחת".

שגיא לא שיער שהתבוסה הישראלית תבוא דווקא מידי הנבחרת. בדקה ה-29 של משחק הגמר, ב-15 בספטמבר, פגע הכדור ברגלו הימנית של יצחק שום ולפני שהספיק להבין מה קרה ראה את הכדור מונח בשער של יצחק ויסוקר. ישראל ואיראן נפרדו בתוצאה 0:1.

"אזניי עדיין מצלצלות מן הרעש המחריש וגופי עדיין כואב מחבטות יבשות שהיו כאן מנת חלקו של כל ישראלי שניסה להגיע אל השחקנים הישראלים לאחר טכס הענקת המדליות על ידי בנו של השאח הנסיך ראזה פאהלאווי", הודפסו מילותיו של שגיא בעמוד הראשון של "הארץ".

"היה זה מעמד שרק מי שנכח בכמותו יכול להבין את משמעותו, כאשר יותר ממאה אלף צופים מילאו עד אפס מקום את איצטדיון ארימאר, הריעו ללא הרף לנבחרתם ורק חבל שאנו נראינו עלובים כל כך במעמד נרגש זה". הטלוויזיה האיראנית, דיווח שגיא, "ממשיכה לחזור ולשדר את השער העצמי של יצחק שום המיוחס כאן לקיצוני השמאלי ראזה עבדלקהאני - אולי כדי להוכיח לנו, כי בסופו של דבר ההפסד הוא כולו שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו