בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

23.11.1962 / פולמוס בנושא חוק האזנת סתר

תגובות

באחד מלילות סוף ינואר בשנת 1953, שעה קלה אחר חצות, הם הופיעו בבניין ברחוב יהודה הלוי 20 בתל אביב. הם עלו לקומה השלישית, שבה שכנו משרדי "הקיבוץ הארצי", וניגשו אל חדרו של ח"כ מאיר יערי. כשהחלו לפרוץ את הדלת הפתיעו אותם שומרים. אברהם ברד, בן 32 מיפו, ושלמה זהבי, בן 24 מתל אביב, נתפסו והוחזקו במשרדי הקיבוץ הארצי עד שהוסגרו למשטרה בבוקר.

נתן פלד, מזכיר הקיבוץ הארצי, התייצב בפני עיתונאים וגילה להם שכמה ימים לפני כן נמצא בצמוד לשולחנו של יערי, בחדר שבו נערכו באותם ימים התייעצויות חשובות של צמרת מפ"ם והקיבוץ הארצי, "מכשיר האזנה קטן ומשוכלל". הוא הובא בפני העיתונאים בידי איש עטוי כפפות: "מכשיר כזה נמצא בשימושם של שרותי בולשת ומודיעין באירופה ובארה"ב", דיווח סופר "הארץ", "ונקרא בשם 'קופסת הסיגריות המדברת'. הוא גדול רק במקצת מקופסת סיגריות, נתון בנרתיק של חומר פלאסטי שקוף, בתוכו סוללות (באטריות) קטנות, מיקרופון זעיר ומכשיר-שידור עם אנטנה קטנטנה. במשטרות העולם משתמשים בו לאחרונה כשהוא מוצמד לחליפתו של בלש הנשלח למארב. תחנת קליטה של המשטרה מוצבת בבניין סמוך או במכונית החונה בקרבת מקום, קולטת את הנעשה בקרבת הבלש האורב... כמובן, משתמשים בו גם לצרכי מודיעין וריגול. טווח השידור של מכשיר אלחוטי זה, הקולט ומשדר בבת אחת, הוא שני קילומטרים בשדה פתוח". חיסרון בולט היה לו, והוא שאת סוללותיו הקטנות צריך היה להחליף תכופות, מדי לילה אם הפעילו אותו במשך כל שעות היום.

שני הפולשים זוהו כ"עולים מארצות שמאחורי 'מסך הברזל'". בחקירתם טענו שבאו למשרדי מפ"ם "לנקום את נקמת קרוביהם" שנותרו בברית המועצות. ברד סיפר שאביו, עסקן ציוני, נשלח לסיביר ולכן הוא החליט להפגין נגד "השומר הצעיר" הקשור במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). הם התנצלו והבטיחו לא לחזור על מעשיהם ולא אמרו דבר על השתייכות מפלגתית.

השניים הועמדו למשפט באשמת "כניסה למשרד בכוונה להרגיז את המחזיקים בו", ודינם נחרץ כבר בסוף פברואר: הם נדונו כל אחד לקנס של 50 ל"י. אבל הכנסת רעשה: בפעם הראשונה עלתה לפני השטח מציאות של ריגול מפלגתי. הסוגיה, שוודאי היתה זוכה לכינוי מפא"יגייט אלמלא הקדימה את ווטרגייט בכמה עשורים, התפרצה לפרקים בדיוני כנסת סוערים עד שלבסוף, בנובמבר 1962, הוויכוח התגלגל לכדי הצעת חוק: "חוק מניעת האזנת סתר". עד אז, כפי שכתב ח"כ צבי צימרמן ב"הארץ", המצב בישראל היה "פגום", בלא "כל הסדר חוקי, לא בחוק הפלילי ולא בדיני הראיות. כל אדם רשאי להאזין לשיחות הזולת בטלפון, או על ידי מכשירי הקלטה בסייג אחד: שלא לעבור על איסור 'הפגת גבול'". במסגרת המגבלות האלה, הבילוש המדיני שגשג.

"הארץ" הקדיש את מאמר המערכת שלו ב-23 בנובמבר להצעת החוק ולהכרה כי על אף שמו מטרת החוק היא למעשה לגליזציה מסוימת של האזנות סתר. "בכך אין חטא", נכתב במאמר, "אפשר לטעון, כי האזנה לשיחות טלפון צריכה בתנאים מסוימים ובסייגים מסוימים להיות מוכרת". הצעת החוק הסדירה למעשה את השימוש בהאזנת סתר כאמצעי בשימוש המשטרה ורשויות הביטחון; היא נתנה את הסמכות הבלעדית על כך לראש הממשלה ובכך לא דאגה לערוב להימנעות מ"חדירה בלתי מוצדקת של רשויות הביטחון לתחום הפרט". "החוק צריך, איפוא, להפנות גם את ראשי רשויות הביטחון אל שופטים. הדאגה לצנעת הפרט מחייבת גם במקרים של החשדה ביטחונית למסור את ההכרעה... אין להסכים להצעת חוק אשר תבוא להפקיר את זכויותיו של האזרח לחסדי הרשות המבצעת".

17 שנים אחר כך, ב-1979, התקבל לראשונה חוק האזנות סתר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו