4.1.1962 / הליגה למניעת כפייה דתית יוצאת מקיפאונה

ליטל לוין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ליטל לוין

בינואר 1962 מלאו כ-12 שנים לייסודה של הליגה למניעת כפייה דתית. 12 שנים מאז התפרסמה מודעת הליגה בעיתון "הארץ" ובה נכתב מטעם מייסדי האגודה בירושלים, "מיעוט קטן הצליח, מסיבות שונות, לשוות לחיינו אופי תיאוקרטי למחצה, ומשום כך יש לאחד את התושבים החופשיים מכל החוגים והמפלגות למלחמה נמרצת למען העיקרון של ‘דת - עניינך הפרטי, אל תכפה על אחרים את מנהגי דתך!'".

במקביל קמה גם בתל אביב ליגה שכזו, "לשם איחוד כל המאמצים לשחרור חיי הלאום מהכבלים שחוגים דתיים מסוימים מנסים להטיל בכל תחומי החיים הציבוריים והפרטיים". מייסד הליגה, ד"ר רוברט גדעון, העיד על עצמו כי הוא "ציוני ותיק, תושב הארץ למן 1933". בשנות ה-60, כשהלך ד"ר גדעון לעולמו, בנו נאבק בחברה קדישא שתתיר לחקוק את תאריכי הלידה והפטירה הלועזיים של אביו.

באותה הודעת ייסוד של האגודה בירושלים, שפורסמה ב"הארץ" באפריל 1951, הצהירה הליגה באותיות גדולות על מטרותיה: "להפיץ ברבים את הדעה כי אמונותיו של אדם - עניינו הפרטי הן, ואין לכפות עליו לא אמונות ולא מנהגיהן; לעודד ולתמוך בכל אדם או גוף הרואה עצמו נפגע פגיעה מוסרית או חומרית על ידי הגבלות דתיות הנכפות עליו למרות רצונו".

באחת מפעולותיה הראשונות, הפיצו חבריה כרוז שמטרתו להיאבק בתופעת של הצתת מכוניות בידי חרדים בירושלים. "הכרוז מתרה ואומר כי גדולה והולכת התמרמרותם של אזרחי העיר החפשיים ויש גבול לסבלם ולסבלנותם", ציטט "הארץ". גם פוליטיקאים, בעיקר אנשי מפ"ם, התעוררו לפעולה. "אנשי פלמ"ח לשעבר בשורות מפ"ם דורשים פעולות גמול נגד הקנאים, ודווקא בכוח הזרוע, להפסיק את ההשתוללות של הפשעים ברחובות ירושלים", דיווח העיתון.

בחצי השני של שנות החמישים קפאה פעילותה של הליגה למעט פעולות ספורות, כמו מחאה נגד כפייה דתית במרשם האוכלוסין, שדרש מהנשאלים את דתם. פעולה נוספת נרשמה במאי 1961, אז מיענה הליגה חוברת הדרכה אל "האזרח הלא-דתי בכל בית, בכל יישוב", שעסקה בזכותו של כל אזרח להצהיר על עצמו שהוא חסר דת. "פקח עין!", קרא המניפסט. "אל תניח לפקיד הרישום לסמן בשאלון שלך שאתה, כאילו, ‘יהודי'. הודע לו שרצונך להירשם בשורה החמישית של שאלה זו, שבה רושמים כל מי שאינו יהודי, אינו מוסלמי, אינו נוצרי ואינו דרוזי. כיוון שאתה ישראלי חסר-דת".

"הנדרש תמיד מכל אחד מאיתנו הוא אומץ לב אישי להילחם את מלחמתו העקרונית והרעיונית ביושר ומתוך נשיאת כל האחריות הכרוכה בדבר", הזהירה הליגה בחוברת. "אין זה קל לאזרח להתווכח עם מנגנון כביר-כוח. אולם כשיודע אתה שבעמדתך האישית אתה משתתף, למעשה, במלחמתם של שוחרי החופש בכל הדורות ובכל הארצות בעד הזכות להגדרה עצמית - סופך לאמץ את לבבך ולעמוד בכל הקשיים".

היה זה רק ב-1962, לאחר הפסקה של כמה שנים, וזאת נוכח חוקים דתיים שהוגשו לכנסת החמישית, כאשר הליגה יצאה מקיפאונה. ב-4 בינואר נערך כנס ייסוד מחודש של הליגה בירושלים, שלפי הדיווח, "תפעל בתחילה בקרב שכבות האינטליגנציה ואחר כך בקרב חוגים אחרים". כן נכתב כי אם בעבר היו חברים בליגה כ-2,000 איש בלבד, עתה "מבקשים מארגני הליגה ‘להסתער' בשלב ראשון על 10,000 איש". הגרעין של הסניף הירושלמי הורכב ברובו מסטודנטים, "המקבלים ‘חסות רוחנית' מן הפרופסורים".

"טענה כוזבת היא שיהדות התפוצות היא התובעת מדינה תיאוקרטית בישראל", אמר בכנס הייסוד בירושלים העיתונאי גבריאל שטרן. יהודי ארה"ב, הוסיף, "מסתכלים בבוז על הכפייה הדתית בישראל, מלבד חוגים אורתודוקסיים, שאינם מכירים בקיום המדינה". באותה שנה עתרה הליגה לבג"ץ נגד סגירת קטעי רחובות בסביבות חרדיות ועתירתה נדחתה. היא חדלה לפעול בסוף שנות ה-60.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ