בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

25.1.1995 / הטיל הנורווגי שהקפיץ את מערך הגרעין הרוסי

תגובות

בשעת בוקר מוקדמת ב-25 בינואר 1995, זיהה מכ"ם רוסי טיל שנע מעל אוקיינוס הקרח הצפוני, מצפון למדינה. מפעילי המכ"ם היו יכולים לחזור למשמרתם הישנונית אלמלא נבהלו לראותו נע לכאורה במסלול ישירות למוסקווה. אם לא בכך די, לפתע התפצל הטיל לשלושה חלקים: הדבר נראה במכ"ם כראשי הקרב המתפצלים של הטיל טרידנט. החשד המיידי היה כי מדובר בשיגור מצוללת גרעינית. תגובת המערכת היתה מהירה: בתוך זמן קצר הובאה לנשיא רוסיה, בוריס ילצין, המזוודה הגרעינית המפורסמת. הוא נדרש להחליט אם להפעיל את מערכת הטילים הגרעיניים של מדינתו נגד ארה"ב, והיו לו 10 דקות לעשות זאת.

בדיווח הראשון של כתב "הארץ" ניצן הורוביץ, יממה לאחר האירוע, הוא הביא את דבריו של ילצין: "השתמשתי לראשונה במזוודה השחורה שאני נושא עמי תמיד. יצרתי קשר עם שר ההגנה ועקבנו אחר מסלול הטיל, מתחילת דרכו ועד סופה". זאת היתה ככל הנראה הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה הקרה שנעשה שימוש במזוודה הגרעינית הרוסית בזמן אמת, במצב חירום.

אלא שהטיל התרסק אל תוך האוקיינוס, והכוננות הוסרה. לאחר מעשה, נורווגיה מיהרה להודיע שמדובר היה בטיל ששוגר במסגרת מחקר מטאורולוגי, ושהטיל נחת כמתוכנן, במרחק של יותר מאלף קילומטר מגבולות רוסיה. "שלטונות אוסלו הביעו תדהמה על הבהלה שהתקרית גרמה במוסקווה", כתב הורוביץ; "נורווגיה מסרה, כי ביקשה משגרירותה במוסקווה לברר מדוע נראה כי רוסיה לא ידעה על כך שטיל המחקר ישוגר מאדמת נורווגיה. דובר משרד החוץ הנורווגי, אינגווארד האוונן, אמר כי אוסלו פעלה בהתאם לנהלים המקובלים, כשדיווחה בחודש שעבר לכל השגרירויות הזרות, כולל הרוסית, על כוונתה לשגר טיל מחקר מאנדויה שמול חופיה".

ילצין עצמו התרברב ואמר שהנורווגים "לא ציפו בוודאי שנאתר אותו, משום שמדובר בטיל קטן, אולם אנו זיהינו אותו מיד, וגם את המקום בו נפל, במרחק גדול מחופינו". הורוביץ דיווח כי לדברי ילצין, "ייתכן שנורווגיה החברה בברית נאט"ו ומדינות המערב האחרות החברות בברית, ניסו לבדוק את כוננותה הצבאית של רוסיה".

כמה ימים לאחר התקרית דווח שמדובר היה במחקר מטאורולוגי בשיתוף פעולה עם ארה"ב, שמושאו היה האורות הצפוניים. הורוביץ ציין כי "מומחים מערביים מתריעים באחרונה על המצב החמור ביותר של הכוח הגרעיני הרוסי. לדבריהם, המאגר הגרעיני של ברית המועצות לשעבר אינו מאיים בשל יכולת ביצועיו, אלא בשל הקלקולים וחוסר התפקוד שלו. ביטאון הצבא הרוסי 'הכוכב האדום' מאשר, כי כמחצית מהטילים הבאליסטיים הבין-יבשתיים של רוסיה אינם תקינים, ואינם ניתנים לשימוש. גם בתחום האזרחי, במיוחד בתחום החלל, ניכרות בעיות חמורות ביותר של תחזוקה וטיפול במתקנים השונים".

כשבוע וחצי לאחר מכן הוסיף כתב "הארץ" כי במקרה שילצין היה בוחר להגיב על שיגור הטיל הנוורגי, העדר התחזוקה אולי היה דווקא מונע אסון: "מומחים שעקבו אחר הפרשה התמוהה הזאת טוענים כי גם אילו לחץ ילצין על הכפתור, ייתכן ששום טיל לא היה משוגר. מסיבה פשוטה: מערכת הטילים של רוסיה לקויה מיסודה".

ובכל זאת, כתב הורוביץ "החשש מהמתרחש בתחום הגרעין ברוסיה גובר לנוכח התפתחויות פוליטיות פנימיות, כגון המלחמה בצ'צ'ניה והידיעות על משמעת לקויה בצבא. מנהיגי רוסיה מבטיחים לעמיתיהם במערב כי היחידות הגרעיניות הן בשליטה מלאה, אולם במערב מתייחסים להצהרות אלה בספקנות. צ'צ'ניות חדשות עלולות לצוץ בכל פינה ברחבי הפדרציה הרוסית, והמדינה הענקית הזאת עלולה לגלוש לאנרכיה. במצב זה המאגר הגרעיני של רוסיה הוא סיכון ממשי לשלום העולם, אך הפתרון לא נראה לעין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו