בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

23.5.1948 המשתמט הראשון מטעמי מצפון נשפט

2תגובות

"זו הפעם הראשונה שמופיע לפני בית הדין העליון לענייני משתמטים מגיוס, נאשם הטוען שמטעמי מצפון, בתור חבר לסניף הארצישראלי לאגודה העולמית של סרבני מלחמה, אינו יכול להשתתף בצבא העברי", דווח ב"ארץ".

הנאשם, יוסף פרוקופייץ בן 36, אב לשניים ותושב תל אביב. השנה הייתה שנת תקומת מדינת ישראל ויהודים רבים בארץ ומחוצה לה נקראו לדגל, להתגייסות קולקטיבית להקמת המוסדות הציוניים ולהגנה עליהם ועל אדמת המדינה.

תחושת הסלידה ניכרה בקרב חבר השופטים: "גם לאחר שנחקר על ידי יו"ר בית הדין, העו"ד בר-שירה, וכמה מהשופטים, הוא מודיע, שגם אם יתנפלו על ילדיו, לא ינסה להגן עליהם", נכתב ב"הארץ" לצד תיאור המשפט: "יושב ראש בית הדין: התפקיר גם את ילדיך? הנאשם: כן. היו"ר: איני יודע אם לאחר תשובה כזו יש לך רשות להיות אב". לאחר שעה של התייעצות ניתן פסק הדין: שלושה ימי מאסר, "שהדגיש את הפגיעה בכוח ההתגוננות של היישוב ובמאמץ המלחמתי על ידי התנהגותו של הנאשם", כלשון העיתון. בין קבוצת הסרבנים, ההולכת וגדלה בשנים האחרונות, היו רבים שטענו לכתר "הסרבן הראשון", תואר המזוהה יותר מכל עם התותחן יוסף אקסן שסירב לפקודת מפקדו להפגיז את אניית "אלטלנה" ביוני 1948, ואף הצהיר כי היה מוכן להישפט ולהיות מוצא להורג על כך. שש שנים לאחר מכן, אמנון זכרוני, פרקליט בכיר כיום, סירב לשרת בצה"ל בגין פציפיזם ואף שבת רעב יממה, מה שהביא לשחרורו.

אולם על פי תיעוד זה, עולה כי פרוקופייץ היה הראשון בארץ שנשפט ונאשם בסרבנות מטעמי מצפון וזה היה המשפט הרביעי בלבד שהתנהל בבית דין העליון לענייני משתמטים, שהוקם חודש לפני משפטו. משפטים אלו עוררו עניין רב בקרב הציבור, שלרוב צדד בנאשמים. "בכל פעם שחבר השופטים יוצא מהאולם להתייעץ לפסק הדין, מנתח הקהל את הטענות והמענות שהועלו", מתאר פ. עזאי ב"הארץ". "ומעניין, הקהל ברובו נוטה למצוא צד זכות לנאשמים. לא בגלל שהנאשמים מעוררים רחמים מיוחדים, אלא מפני שלקהל לא ברורה עדיין מהות האשמה של המשתמט מלשרת את מולדתו בשעת חירום, כשהאויב זומם עלינו מזימותיו, ואם לא נחגור עוז ולא נגייס כוח אדם ונשק, סופנו מר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו