כל שערה היא קצה חוט? פריצת דרך בחקר הדנ"א מעניקה לרשויות כלי רב עוצמה

שיטה חדשה לזיהוי דנ"א משערה גם ללא שורש נחשבה עד כה לבלתי אפשרית. מפתחה מסייע עתה לרשויות לזהות קצוות שיער מזירות פשע שלא פוענחו. אולם למרות הפוטנציאל העצום, רבים מזהירים משימוש לרעה בטכנולוגיה

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

בני המזל בינינו שראשם שופע שיער, משירים כ-50 עד מאה שערות ביום. השערות הללו עמידות ביותר ועשויות לשרוד מאות שנים אפילו בגשם, בחום וברוח. הבעיה שבה נתקלים חוקרים בבואם לגלות מראשו של מי נשרה שערה, היא שהמידע שניתן לשאוב משערות שאינן בעלות שורש אינו רב ממידע שניתן לחלוב מסלע.

הדבר עולה לעתים קרובות בבתי משפט, כשחוקרים פורנזיים מנסים להסביר למושבעים מדוע, בניגוד למתרחש בסדרות טלוויזיה, הם לא הצליחו להפיק כמות מספקת של דנ"א משערה שנמצאה על סוודר. הדבר נכון גם במקרים שבהם אנשים החוקרים את תולדות משפחתם מוצאים מברשת שיער של קרוב משפחה שמת, ומזמינים ניתוח גנטי של המנוח. שערה בלי שורש, יאמרו להם במעבדה, לא תצלח לצורך יצירת פרופיל גנטי עבור אתרי גנאלוגיה משפחתית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ