לפי תיאוריה חדשה, המחלות של האדם המודרני הן שהכניעו את הניאנדרתלים

במשך שנים מסביר המדע את "ניצחון" ההומו סאפיינס מאפריקה על הניאנדרתלים מאירופה בכך שהראשונים היו חכמים יותר ובעלי כושר הסתגלות רב יותר לשינויי אקלים. מחקר חדש מציג תיאוריה אחרת: האפריקאים הצליחו לפתח עמידות טובה יותר למחלות של האחר

אסף רונאל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אסף רונאל

רוצים תקציר של הכתבה?

ב–4 ביולי 1187 ניגפו צבאות ממלכת ירושלים הצלבנית בפני כוחותיו של שליט מצרים צלאח א־דין בקרב קרני חיטין בגליל. קרב זה היה נקודת המפנה שאחריה הממלכה שהקימו הצלבנים האירופאים במזרח התיכון הלכה ודעכה, וגם מסע צלב נוסף שהביא עמו עשרות אלפי לוחמים מאירופה לא הצליח להציל אותה מאובדן.

הקרבות בין המוסלמים לצלבנים הם דוגמה אחת מרבות לכך שהמזרח התיכון בכלל, ופלסטינה־ארץ ישראל בפרט, שימשו נקודת מפגש — ועימות — בין אימפריות ותרבויות כבר אלפי שנים. אבל עוד הרבה לפני כן, טרם הופעת האימפריות הראשונות (גם כן פה בסביבה), היה האזור במשך עשרות אלפי שנים מקום המפגש בין שתי קבוצות אוכלוסייה אנושית קרובות־רחוקות — הניאנדרתלים וההומו סאפיינס (או האדם המודרני, לפחות מהבחינה הביולוגית).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ