נובל? שותפה של עדה יונת לפרס חושב שזו לא חוכמה גדולה

ד"ר ונקי רמקרישנן קובע כי הזוכים אינם תמיד המדענים הטובים ביותר, מצהיר שחברות לא מפתחות סוגי אנטיביוטיקה חדשים כי הם אינם רווחיים מספיק ומזהיר מהשפעת פוליטיקאים לאומנים על המדע

אסף רונאל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ד"ר רמקרישנן באקדמיה הלאומית למדעים בירושלים, השבוע. "מה שאנחנו לא רוצים שיקרה זה שנחכה למגפה, למוות המוני, כדי להתחיל לפעול"
ד"ר רמקרישנן באקדמיה הלאומית למדעים בירושלים, השבוע. "מה שאנחנו לא רוצים שיקרה זה שנחכה למגפה, למוות המוני, כדי להתחיל לפעול"צילום: אמיל סלמן

ד"ר ונקטרמן (ונקי) רמקרישנן, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2009, ממלא מאז 2015 את אחד התפקידים המדעיים היוקרתיים בעולם כולו — נשיא "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". זהו המוסד המדעי הלאומי הוותיק בעולם, ובין נשיאיו בעבר אפשר למצוא גם את סר אייזק ניוטון. אולם העיטורים בהם זכה והתפקיד הנכבד אותו הוא ממלא לא גורמים לרמקרישנן, יליד הודו שהיגר בגיל 19 לארה"ב ועשה את עיקר הקריירה שלו בבריטניה, להתנסח בדיפלומטיות רבה.

תגובות