שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הזריקה שתעזור להתגבר על פוביות

חוקרים יפנים הצליחו לנטרל חרדה אצל דגי זהב בהזרקת חומר הרדמה

טל לינזן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל לינזן

ידיעה משמחת לאלו מאתנו שסובלים מפוביות - בקרוב תוכלו להפסיק להשקיע את מיטב כספכם בסדנאות וטיפולים ארוכי טווח, ולהתגבר על הפחד שלכם בדרך קצרה וקלה יותר. "תארו לעצמכם שאפשר יהיה בזריקה פשוטה לרפא את הפחד שלכם מעכבישים, מגבהים או מטיסות", אמר פרופ' מסיוקי יושידה, מצוות המדענים של מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הירושימה ביפן, שטוען כי בעתיד ניתן יהיה לרפא מפוביות באמצעות זריקה.

במוקד המחקר, שהתפרסם בכתב העת Behavioral and Brain Functions, עמד המוח הקטן (הצרבלום), חלק במוח שמקושר בדרך כלל לשליטה בתנועות הגוף, אך בשנים האחרונות מתחזקת ההשערה שיש לו קשר גם למערכת הפחד.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר דגי זהב, שהוחזקו בסביבה חשוכה, כשמדי פעם האירו עליהם בפנס. בכל פעם שהופיע האור, ניתנה לדגים מכת חשמל. עם הזמן למדו הדגים לפחד מהאור גם כשלא התלוותה אליו מכת חשמל, בתהליך המכונה התניה קלאסית. מידת החרדה של הדגים נמדדה לפי ההאטה בקצב פעימות לבם.

המדענים חזרו על הניסוי בקבוצה אחרת של דגי זהב, שהוזרק להם באזור המוח הקטן חומר ההרדמה לידוקאין. הדגים בקבוצה זו, שהאזור הרלוונטי במוחם היה משותק, לא עברו התניה: בניגוד לדגי הקבוצה הראשונה, לא התפתחה אצלם חרדה מאור.

משמעות הדבר היא שהמוח הקטן ממלא תפקיד הכרחי בלמידת פחד, ובכך הוא מערער את המונופול של חלק אחר במוח, האמיגדלה, שמכונה לעתים מרכז הפחד.

תופעת ההתניה הקלאסית התגלתה לראשונה בניסוייו הידועים של הפיזיולוג הרוסי איוון פבלוב. הפיזיולוג הבחין בכך שכלבו מזיל ריר מיד כשהוא נכנס לחדר של טכנאי המעבדה שנהג להאכילו, עוד לפני שהוגש לו האוכל. הוא שיער שהכלב למד לקשר בין דמותו של הטכנאי לבין האוכל. כדי לבדוק את ההשערה, פבלוב הפעיל מטרונום בכל פעם שהאכיל את הכלב: כעבור זמן קצר התרגל הכלב להזיל ריר בכל פעם ששמע את המטרונום, גם אם לא הוגש לו אוכל באותו הזמן.

גם בני אדם לומדים להגיב לגירויים באופן אוטומטי. לדברי פרופ' יושידה, החוויות שאנחנו עוברים בילדותנו מעצבות חלק גדול מההתנהגויות שלנו, באמצעות התניה קלאסית. הפסיכולוג האמריקאי ג'ון ווטסון הוכיח זאת לראשונה בשנות ה-20 של המאה שעברה, בניסויים שנערכו על "אלברט הקטן". ווטסון הראה לילד אלברט חולדה לבנה, שלא עוררה בו כל פחד. בכל אחת מהפעמים הבאות שהחולדה הוכנסה לחדר, הושמע באוזני הילד האומלל צליל מכת פטיש, שהבהיל אותו והביא אותו למצוקה. במשך הזמן "למד" הילד לפחד מהחולדה, גם כשהופעתה לא היתה מלווה ברעש.

לא נמצאה עדיין תרופת פלא לפוביות. מומחים רבים מאמינים כיום שתורתו של ווטסון, שמסבירה את כל ההתנהגויות האנושיות במונחים של התניות מתקופת הילדות, היא פשטנית. בכל זאת, כל התקדמות בהבנת המנגנונים שגורמים לנו לחרדות מעוררת אופטימיות: "יום אחד", כפי שאומר פרופ' יושידה, "אולי יהפכו הפוביות הלא רציונליות שלנו לנחלת העבר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ