חנן אשל, מבכירי הארכיאולוגים בישראל, הלך לעולמו

אשל, לשעבר ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר אילן, התפרסם בזכות מחקרים שבהם חשף תעודות מתקופת בית שני ומתקופת בר כוכבא

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

פרופ' חנן אשל, אחד מבכירי הארכיאולוגים שחקרו את תקופת בית שני, מת הלילה (חמישי), בגיל 52, לאחר מחלה קשה. אשל עמד בעבר בראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן והתפרסם בזכות מחקרים שבהם חשף תעודות מתקופת בית שני ומתקופת בר כוכבא, לאחר החורבן.

אשל למד בישיבת אור עציון ושירת בנח"ל. לאחר מכן היה מדריך בבית ספר שדה בהתנחלות עופרה והחל ללמוד את ההיסטוריה של תקופת בית ראשון. אחד הרגעים החשובים בקריירה שלו כארכיאולוג היה במהלך שנות ה-80' כאשר חשף תעודות מתקופת בר כוכבא במערה באזור מדבר יהודה. כמה שנים לאחר מכן סייע אשל בחשיפת קטע עתיק מספר ויקרא ששוייך לתקופת בר כוכבא.

מחקרים רבים של אשל נערכו באזור אתר קומראן בצפון מדבר יהודה ועסקו בהיסטוריה של הממלכה החשמונאית, בתקופה שבין המאה השנייה לפנה"ס והמאה הראשונה לספירה.

ההיסטוריה של הקהילה הדתית שחיה באזור זה עומדת במוקד ויכוחים סוערים בין ארכיאולוגים והיא שופכת אור על המאבקים הפוליטיים והדתיים שהתנהלו בתקופת בית שני, ממלכות החשמונאים ועד הפיכת ממלכתם לפרובינציה רומאית ולאחר מכן פרוץ המרד הגדול שהביא לחורבן בית שני.

בראיון שהעניק לפני כמה שנים לעיתון "שבע", ציין אשל שאנשי קומראן העריכו את החשמונאים על כך שהצליחו להשיג ריבונות מדינית אולם היתה להם ביקורת רבה על ההתנהלות המוסרית של מדינת החשמונאים. אשל עסק בין השאר בשאלה עד כמה יש בסיס היסטורי לדברים המיוחסים לחז"ל. באותו ראיון טען אשל שהחשיבות העיקרית היא מוסרית ולאו דווקא מידת האמת ההיסטורית של אירועים כאלו או אחרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ