תעשיית הפחם הפלסטינית חונקת את תושבי עמק דותן

מאז בניית הגדר עברו המפחמות מערבה. המפגע מסוכן לבריאות התושבים. לנוכח התלונות, בכפר יעבד בנה מהנדס מקומי מתקן מודרני ולאט לאט מנסה המנהל האזרחי לשכנע את הכפריים להשתמש בו. זה לא פשוט

חיים לוינסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חיים לוינסון

אילן שדה, 18 שנה ראש המועצה האזורית מנשה ותושב כל חייו בקיבוץ מענית, מתגעגע לשנות ה-50. אז ידעו, לדבריו, "לטפל" בערבים. כיום הוא נאלץ להתדפק על דלתות משרדי הממשלה והמנהל האזרחי כדי שיעזרו לו לטפל במפגעי הריח וזיהום האוויר שיוצרות המפחמות של המפעלים הפלסטיניים בעמק דותן. "בשנות ה-50 היינו יורדים כמה חברה עם טרקטורים ומעיפים להם את העצים", הוא מתגעגע, "אבל זה גם לא רע שיש חוק וסדר". בינתיים, באמצעות החוק והסדר, מתקשים למצוא פתרון שיאפשר לתושבי המועצה שלו לנשום אוויר נקי בלילה, ולחיילי צה"ל בגזרת ג'נין לנוע בלי מסכות גז.

בעמק דותן, בעיקר בעיירה יעבד, פועל המרכז של תעשיית הפחם. כל מנגל בפארק הירקון מתחיל את דרכו שם. זאת תעשייה פרימיטיבית ביותר: הגזם מובא בעיקר מישראל, ומוצב בערימות בצורת חרוט. הערימות מכוסות קש, ומוצתות למשך 21 יום, עד שנוצר פחם. התהליך עצמו ממושך ומסריח. ענן עשן קבוע של פחמים נמצא מעל הכפר. המחירים, אגב, זולים: קילו פחם עץ הדרים עולה שם ארבעה שקלים בלבד.

בשלוש השנים האחרונות, מאז הקמת גדר ההפרדה, נדדה התעשייה מערבה, מאזור הכפר עצמו, אל השטחים הפתוחים ממערב לגדר. שם חוסכים לעצמם בעלי המפחמות עונש כפול: בדיקת הגזם במחסום הכניסה ובדיקת הפחמים במחסום היציאה. כתוצאה מכך, החלו מפגעי זיהום אוויר קשים ליישוב מצפה אילן שבוואדי ערה, מצדו המערבי של הקו הירוק. זהו יישוב קטן, שאוזרח לפני ארבע שנים לזכר אילן רמון ומאוכלס בעיקר בצעירים דתיים לאומיים. שדה אומר: "המצב גרוע עד כדי כך שאנשים נסגרים בבתים. אי אפשר לצאת עם כביסה החוצה. משפחות עם תינוקות עוזבות את הבתים בלילות. אם לא יעשו משהו, אי אפשר יהיה לגור פה".

הבעיה העיקרית היא הבריאותית. החלקיקים שנפלטים לאוויר יכולים לגרום החל מאי-נוחות כתוצאה מגירוי בריריות העיניים ודרכי הנשימה ותופעות נוירולוגיות קלות יחסית כמו כאבי ראש וסחרחורת עד תופעות קשות בהרבה כהתקפי אסתמה ואוטם שריר הלב, העלולות לסכן את חיי הנחשפים באופן מיידי וממשי. כמו כן נפלטו לאוויר חומרים מסרטנים, דוגמת פוליארומטיים ודיאוקסינים. על פי המשרד לאיכות הסביבה, חשיפות חוזרות לרמות חריגות של מזהמים כאלה עלולות להיות משמעותיות ביצירת גידולים סרטניים.

בבדיקות שערך המשרד לאיכות הסביבה, נמצאו ממצאים חריגים של אותם חלקיקים מדוברים. בעקבות כך הורה פיקוד מרכז לחיילים המפטרלים סביב הגדר, לעשות זאת עם מסכות גז. כמו כן שקלו לפנות את בסיס צה"ל במבוא דותן, אך בסופו של דבר, מחשבה זו נזנחה.

בעקבות התלונות התגייסו לטפל בעניין ראש המנהל האזרחי תא"ל יואב (פולי) מרדכי, ומפקד מנהלת תיאום וקישור ג'נין, סא"ל עאדל מסלאחה. קצין מטה איכות הסביבה במנהל, בני אלבז, אף הציע לאסור כליל הכנסת פחמים מתחומי הרשות לתוך ישראל. העניין הכניס את המנהל האזרחי למלכוד: מצד אחד, המקומות מזהמים את הסביבה ופועלים ללא היתרים הנדרשים על פי חוק. מצד שני, סגירת המפחמות תשלח מאות למעגל האבטלה, קרקע פורייה לפעילות טרור.

הישועה הגיעה מכיוון אחר. הד"ר ואליד אל-באשה, תושב ג'נין, חזר משבע שנות לימודי הנדסה ביפאן והחליט להמציא מתקן שיפתור את כל הבעיות. הוא הגה מעין סרקופג עשוי בטון, שבו אמורים להניח את בולי העץ. המתקן יכוסה בפח ויוצת מלמטה, וכל הגזים ייפלטו לתוך צינור פליטה אחד. לדברי אל-באשה, המתקן אמור לשפר את איכות הפחם, לצמצם את משך זמן הכנת הגחלים, לצמצם את מטרדי הריח ולאפשר ..ניטור קבוע של פליטת הפחמים.

המנהל החליט לאמץ את המתקן והקצה לו מתקציבו כמה עשרות אלפי דולרים. כסף נוסף הובא מהמדינות התורמות. כדי לעודד את המקומיים לעבור להשתמש בו, החל המנהל בפעולות אכיפה אגרסיביות. 19 צווי הריסה הוצאו לפני שבועיים למפחמות חדשות בעמק דותן. המטרה היא לדחוק אותם לשימוש מתועש יותר. מתקן לדוגמה הוקם ביעבד. הכפריים באים לשם להתבונן בפלא. בשבוע שעבר התבוננו התושבים במחזה לא שגרתי: מומחי זיהום האוויר של המשרד לאיכות הסביבה, בראשות הד"ר לבנה קורדובה, באו ליעבד, קסדות לראשיהם ושכפ"צים לגופם כדי לבדוק איך המתקן עובד.

הבעיה העיקרית היא לשכנע את הכפריים לשנות ממנהגם זה עשרות בשנים לטובת התיעוש. המאמץ לא היה פשוט. החקלאים הביטו במומחים, שאלו שאלות, ואמרו שהפטנט החדש לא עובד. לדבריהם, הוא מפחית את משקל הפחם ב-30%. פחות משקל, פחות כסף. לאחר מכן, החל סא"ל מסאלחה לסייר בין המפחמות, לשכנע את בעליהן לשנות בכל זאת. הריח היה בלתי נסבל. הנהג נשאר ברכב, הגיף חלונות. מוחמד מזבאבדה, מפויח כולו, התלונן שהורסים לו את הפרנסה. מסלאחה התווכח אתו חצי שעה, ללא הועיל. "אמרתי לו שאני בן של פלח. היינו מוסקים זיתים ועושים שמן זית בבית בד, כמו לפני אלפיים שנה. היום אנחנו עובדים עם מכונות מאיטליה".

המפחמות נמצאות בשטח המועצה האזורית שומרון. ראש המועצה גרשון מסיקה פנה למנהל האזרחי, לאלוף הפיקוד ואף לרמטכ"ל. במסגרת המאמץ לפתור את בעיית עשן המפחמות אף נפגש מסיקה לישיבה מיוחדת בסוגיה עם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. מסיקה אמר ל"הארץ" כי "אני שמח על ההתקדמות בנושא. חבל שזה לקח כל כך הרבה זמן, אך אני מקווה שהבעיה תבוא על פתרונה. לצערי, ישנה תת-אכיפה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית הן בנושא הבנייה והן בנושא איכות הסביבה. אף אזרח יהודי לא היה יכול לנהוג כך זמן כה רב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ