ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון
ניר חסון

שלוש נקבות בלבד הן השריד האחרון כיום לעדר המפורסם, של 25 צבאים ארצישראליים שחיו בעמק הצבאים בלב ירושלים. אתמול, לאחר מאבק ציבורי מרתק שנמשך כמעט עשור, אישרה באופן סופי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכנית האמורה להבטיח את עתידן ואת שלומן של השלוש ואת שיקום העדר. הוועדה דחתה את ההתנגדות שהגישו הקיבוצים מעלה החמישה וקרית ענבים, שטענו לזכויות על הקרקע שניתנה להם לעיבוד חקלאי.

העמק הוא השטח הפתוח האחרון שנותר בלב ירושלים ובמשך השנים עמד במרכזו של מאבק ציבורי מתוקשר, שהחל בשנת 2000, כשהגישו הקיבוצים תוכנית לבניית שכונת ענק בעמק. קואליציה של ארגונים ותושבים, שבהם החברה להגנת הטבע והקשת הדמוקרטית המזרחית, התאגדה והקימה ועד פעולה שהחל להיאבק נגד תוכנית הבנייה ופעל למען השארת העמק כשטח טבעי. המאבק הפך לסמלי במובנים רבים, ובין היתר הועלו בו טיעונים של קיפוח עדתי של השכונות לעומת הקיבוצים. אבל הסמל העיקרי שלו היה עדר הצבאים הקטן שהעניק לעמק את שמו. העדר נותק מהשטחים הטבעיים שמחוץ לעיר לפני כ-15 שנים ושרד בלב העיר למרות הבידוד. אתמול העריכו פעילי המאבק שללא הצבאים קשה היה לנצח.

בשנת 2003 דחתה הוועדה המחוזית את תוכנית הקיבוצים וקבעה כי על העמק להישאר טבעי ופתוח. אז החל המאבק על הקמת הפארק - תושבי השכונות המקיפות את העמק, קטמון וגבעת מרדכי, יחד עם עמותת "במקום", החברה להגנת הטבע וגופים נוספים, גיבשו תוכנית לפארק, שבחלקו יישאר טבעי כאזור המחיה של הצבאים ובחלקו ישמש את הציבור כשטח פתוח. ככל הידוע, זו התוכנית הראשונה שתושבים ללא זכויות על הקרקע מצליחים להעביר. עיריית ירושלים לקחה על עצמה את האחריות לגייס את המשאבים לבניית הפארק, וחברי הוועד מקווים שעד תחילת השנה הבאה יחלו העבודות במקום.

אלא שתוך כדי ההליכים הארוכים לאישור התוכנית אירעה תפנית טרגית, כאשר רוב הצבאים שחיו בעמק נפלו טרף ללהקת כלבים משוטטים. חלפו כמה חודשים עד שאנשי רשות הטבע והגנים לכדו את הכלבים והסירו את האיום. עד אז חוסל רוב העדר וכאמור נותרו ממנו שלוש נקבות.

כבר לפני ארבעה חודשים אישרה עיריית ירושלים להקים גדר זמנית סביב העמק כדי להגן על הצבאים שנותרו במקום, אולם עד היום טרם החלו העבודות. עתה, לאחר אישור סופי של התוכנית, מצפים תושבי האזור להקמה של הגדר במהירות. לאחר מכן, מעריך עמיר בלבן, איש החברה להגנת הטבע, ניתן יהיה להתחיל בפעולות לשיקום עדר הצבאים, שיכללו שחרור צבאים נוספים במקום.

עו"ד מאיר פורגס ממשרדו של שרגא בירן, המייצג את הקיבוצים, מסכים כי ללא הצבאים תוכנית הפארק לא היתה מאושרת, "הצבאים הם קלישאה שקנתה את התודעה הציבורית", אמר פורגס. לדבריו, על הוועדה היה לאשר את תוכנית הקיבוצים המעודכנת, שהציעה בניית שטחי תעסוקה ומגורים על חלק קטן מהעמק. "אני לא מאמין שהפארק יקום כי לא יימצא לו מימון. אם היו מאשרים את התוכניות שלנו, ירושלים היתה מרוויחה גם תעסוקה, גם מגורים וגם פארק. ככה כולם הפסידו", הוסיף.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ