שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שי פוגלמן
שי פוגלמן

"הכל אומרים כי אינם זוכרים חורף קל כזה של השנה. פשוט מין אביב ולא חורף. ואני עבדכם הנאמן איני סומך יותר מידי על המעידים 'איני זוכר'. כל קיץ וכל חורף אומרים אנשים, כי לא היה קיץ כזה או חורף כזה. לקושי או לקלות. והאמת היא, כי היה והיה", כך כתב בעמודי "הארץ" ב-17 באפריל 1946 עיתונאי, אשר חתם את שמו י.ק.

זו הייתה שנה שחונה. חקלאים חששו מבצורת, תפילות מיוחדות נערכו בבתי הכנסת להורדת הגשם ובעיתוני התקופה סופר על "אזרחים שעוברים חורף שלם ללא שימוש בתנורי חימום".

שלושה ימים לאחר מכן התחוללו סערות עזות וממטרים רבים ירדו בכל חלקי הארץ. דרכי הגישה אל הנגב נותקו, עמודי טלפון ועצים נעקרו ממקומם ועשרות תושבים מצאו עצמם ללא קורת גג.

"מוסדות היישוב הופתעו מהגשם", כתב י.ק. למחרת. "עברתי אתמול בהרבה מרחובות העיר. ברחובות זרמו מים, הכיכרות נהפכו לאגמים, הסמטאות לתעלות הומות. ולאורך הרחובות נראו משני העברים עצים הפוכים על פניהם". הוא הוסיף את שראו עיניו בשכונות תל אביב.

אתמול נוכחנו לגלות פעם נוספת שאין חדש תחת העננים והשמש. הרי כבר כמה חודשים שנביאי הזעם מבשרים על שנת בצורת, פוליטיקאים מאיימים בסגירת הברזים והציבור המאוים נצמד בחרדה למפלס הכנרת. והנה בלילה אחד, בו ירדו בסך הכל 59 מ"מ של גשם, הפכו כמה מרחובות תל אביב במראם, לסמטאות מומבאי או ערי בנגלדש בעונת המונסון. בתים הוצפו, בורות נפערו ונזקים רבים נגרמו לבתי עסק ולאנשים פרטיים. לפחות ארבעה דו"חות של מבקר המדינה בשנים האחרונות התריעו על הסכנה משיטפונות ועל ההיערכות הלוקה בחסר בכל הקשור למערכת הניקוז בארץ. ובכל שנה נראה כי איתני הטבע מצליחים להפתיע את המועצות והעיריות כל פעם מחדש. לפעמים נדמה שבאמת מישהו שם חושב שיגיע החורף ולא ירד גשם.

אחת ממסקנות ועדת החקירה העירונית, שהוקמה בעקבות מותו של הילד דוד חדד בן הארבע בהצפות גשם שהתרחשו ביפו בחורף 2000, הייתה שעל מכבי האש ועל המוקד העירוני פשוט להאזין לתחזית מזג האוויר. אם נבחן את תוצאות רמת המוכנות שלהם, לאור היממה האחרונה, אפשר יהיה להניח שהם עוד לא פתחו את הרדיו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ