שינויי אקלים באפריקה: בצורות, שטפונות ורעב

מסע לאורך היבשת השחורה, שתושביה חווים על בשרם את ההתחממות הגלובלית, וחוששים כי כבר מאוחר מדי לתקן

ג'ון וידאל, גרדיאן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'ון וידאל, גרדיאן

אנחנו ממש על קו המשווה. ספיקה, מוביוס, אלנה, סאבויה ומור - חמשת הקרחונים הענקיים של רוונזורי, "הרי הירח" (1) - מנצנצים בשמש הבהירה של אוגנדה. החמישה, שבדרך כלל נעלמים בערפילי הפסגות שגובהן יותר מ-5,100 מ', הם הקרחונים האחרונים שנותרו מה-43 שמופו ב-1903. באותה תקופה כיסה הקרח 7.5 קמ"ר. כעת מעריכים שהוא מכסה פחות מקילומטר מרובע אחד.

בדיקות שנערכו במקום העלו כי בשנים 1987-2003 הצטמקו רוב הקרחונים בחצי בקירוב. בינואר ייערכו מדידות חדשות, אך הטמפרטורות באזורים אלו עלו בכמה מעלות בדורות האחרונים, ולדברי ההידרולוג ריצ'רד טיילור, מקולג' יוניברסיטי בלונדון, ייתכן מאוד שהקרח המשווני, שהכירו היוונים הקדומים, ייעלם כמעט לגמרי ב-20-30 השנים הבאות.

הישועה לקרחוני רוונזורי לא תגיע מהשיחות על האקלים בדרבן. ואולם, אם העלייה בפליטות גזי החממה לא תופסק, או שהן לא יפחתו במהירות בתוך שנים ספורות, אין כמעט כל ספק שהטמפרטורה באפריקה - היבשת הפגיעה ביותר והענייה ביותר - תעלה ב-5-4 מעלות צלזיוס בתוך מאה שנים. מעט מאוד מחקרים נערכו באשר להשפעות האפשריות של שינויי האקלים באפריקה, וחוסר ביטחון רב שורר לגבי העיתוי וחומרת הפגיעה שתחול במדינות מסוימות. ואולם, המדענים מסכימים כאיש אחד שעלייה בטמפרטורה ב-2 מעלות צלסיוס בלבד, עלולה לגרום ללא ספק לבצורות, גלי חום, שטפונות, סופות קשות, עלייה בגובה מי הים, איבוד יבולים ותנאי מחיה בלתי אפשריים בערים. עלייה של 4-5 מעלות צלזיוס תהיה אם כן הרת אסון בחלקים גדולים של היבשת.

מקהיר עד קייפטאון כבר מורגשת השפעת שינויי האקלים שנגרמים בגלל האדם. איכרים, תושבי ערים, מדענים מקומיים וממשלות מספרים כולם את אותו הסיפור - ישנן הוכחות למזג אוויר קיצוני יותר, לא עונתי, שחורג ממנעד השינוי הטבעי וממחזורי האקלים האפריקני. בפיהם גם אותה הבשורה: הקהילות העניות ביותר הן אלה שמצליחות פחות להסתגל אליו.

בדלתא של הנילוס (2), היכן ש-40% מאזרחי מצרים חיים ומוצאים את פרנסתם, צפויה רוב האדמה להיות מוצפת עם עליית מפלס המים במטר, כפי שצופים שיקרה במאה הבאה. לדברי גאי ג'ובינס, מדען מים בריטי המתגורר בקהיר ומנהל את תוכנית ההסתגלות לאקלים של "המרכז הבינלאומי למחקר ולפיתוח" של קנדה, הבנת הנושא גברה מאוד בשנים האחרונות. "לכו לכל חווה, דברו עם כל דייג, ותראו איך שינוי האקלים משפיע עליהם", הוא אומר. "בשנים האחרונות הטמפרטורות עלו לשיא שלא היה כדוגמתו. איננו יודעים אם זה בגלל השתנות האקלים, אך אנחנו יודעים שהקיצים כעת חמים יותר, והשפעת התאיידות המים גדולה יותר בדרום מצרים. אנחנו רואים יבולים מתים בשדות, טמפרטורות של 63 מעלות צלזיוס, וחורפים שאינם די קרים לגידול עצי זית. יש לזה כמה יתרונות, כמו העובדה שירקות גדלים מוקדם יותר, אך בעלי חוות קטנות אינם יכולים לנצל את זה", הוא הוסיף.

לדבריו, בעוד שמי הים עולים לאט ובהדרגה, עוצמת הסופות גדלה ללא הרף. "בשנה שעברה היו לנו הסופות הקשות ביותר בעשרות השנים האחרונות. בלילות היה בתחילה חום בלתי נסבל שהתחלף בקור מקפיא", הוא סיפר וציין עם זאת כי הבעיות העיקריות הן מי התהום ומליחות הקרקע. "האקוויפרים ליד החוף מידלדלים, וזה גורם למי התהום להיות מלוחים יותר. זה משפיע על מאות קמ"ר, במרחק של עד 10 ק"מ מהחוף במקומות אחדים".

כ-1,500 ק"מ דרומה משם, בחרטום (3), המדענית סומאיה זאקילדין מהמכון ללימודי הסביבה באוניברסיטת חרטום מספרת כי האקלים הקיצוני שסודאן כבר סובלת ממנו רק ילך ויחמיר. היא וחברי הצוות שלה השוו נתונים מ-1940 ואילך, וגילו שהבצורות והשיטפונות תדירים יותר, הטמפרטורות גבוהות יותר בחורף, ודפוסי הגשמים משתנים.

בקרן אפריקה (4), ממזרח לסודאן, שוררת הבצורת הקשה ביותר ב-60 השנים האחרונות. סומליה, חלקים מאתיופיה ומקניה ורצועה גדולה עד צ'אד סבלו תמיד מבצורות קשות ומטמפרטורות גבוהות. ואולם, המצב הנוכחי שונה, אומר ליינה מפוקה, וטרינר במויאלה שבגבול קניה-אתיופיה. "בעבר היינו רגילים למחזור אקלימי, שלפיו היתה בצורת קשה כל עשר שנים. בשנות ה-70 התחלנו לסבול מבצורות כל שבע שנים ובשנות ה-80 כל חמש שנים. בשנות ה-90 היו בצורות ותקופות יובש כל שנתיים-שלוש, וכעת יש לנו בצורת כמעט כל שנה", הוא הוסיף. לדברי ג'ון מיצ'וקי, השר לאיכות הסביבה של קניה, "אם העולם לא יישם במהירות צעדים לצמצום פליטות גזי החממה, המצב רק יחמיר".

דרומה משם, על גבול טנזניה, חיים בני המסאי הנוודים למחצה (5). גם הם נפגעו קשות מהבצורות, אומר סימאטוי טיריקה, אחד מבני המסאי, שמספר כי ל-1,300 חברי הקבוצה שלו נותרו רק פרות ספורות. "בעבר היו לנו הרבה פרות, אבל כעת נשארו רק מעטות והן חולות בקלות. הנהרות זרמו פעם כל השנה, אבל כעת אין כמעט מים. הרוחות חזקות יותר ובעלי החיים שלנו חולים בתדירות רבה", הוא אומר.

בחזרה לקו המשווה, ואל הרי הרוונזורי, מגיעים שינויי האקלים גם אל ספלי הקפה. מגדלי הקפה במקום, שבשנים עברו נהנו מ-15,000 טון גידולים מדי שנה, מדברים באופטימיות זהירה על 5,000-6,000 טון השנה. גם לכך הסיבה היא העלייה החדה בטמפרטורות. פולי הערביקה שהם מגדלים זקוקים לטמפרטורות מסוימות. "בעבר, היבול שלי היה פי שלושה כי הטמפרטורה עולה כל הזמן והשנה ירדו גשמים חריגים. גם יש לנו מחלות חדשות שפוגעות בכל היבולים", אומר האיכר פידל נזאומאסי. "כולנו באותו מצב".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ