מטמון תכשיטים בן 3,100 שנה נמצא במגידו

האוצר הנדיר של תכשיטים מזהב, כסף ואבני חן, כולל עגיל ייחודי בצורת בעלי חיים, שעד היום לא נמצא פריט הדומה לו בחפירות בישראל

ניר חסון
ניר חסון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר חסון
ניר חסון

לפני כשנתיים, בקיץ 2010, חופרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו בחפירות בתל מגידו כלי חרס קטן שהונח בתוך קערת חרס, והיה מכוסה בקערה נוספת, כמעין בבושקה קדומה. הכד הפנימי היה מלא בעפר דחוס, אך בהתאם לגישת מחקר חדשה שמבקשת לנצל את המדעים המדויקים לטובת הארכיאולוגיה, הוחלט שלא לרוקן ולנקות את הכלי אלא לשלוח אותו כמו שהוא לבדיקה במעבדת הארכיאולוגיה במכון ויצמן. זאת, במטרה לנסות ולדגום את החומרים שהונחו בכלי כדי להבין טוב יותר את השימוש שעשו בו בעליו הקודמים.

"הוא חיכה שם בתור חצי שנה, בדקו אותו והחזירו לנו ואז אמרנו שהגיע הזמן לנקות אותו", מספר פרופ' ישראל פינקלשטיין שמנהל את החפירה בתל מגידו יחד עם פרופ' דוד אושיסקין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, "ואז התחיל להישפך עלינו האוצר הזה". כלי החרס הקטן, היה מסתבר תיבת אוצר וממנו הוצא אוסף נדיר ויקר ערך של תכשיטי זהב, כסף ואבנים יפות מלפני 3,100 שנים.

המטמון, שנחשף ונוקה בחודשים האחרונים, כולל תשעה עגילים גדולים וטבעת חותם שעליה חריטה של דג. כולם עשויים זהב. נוסף על כך נמצאו בכד למעלה מאלף חרוזים קטנטנים עשויים זהב, כסף וקרניאול - אבן חן שצבעה כתום. המטמון הכיל גם צרור בד פשתן שבתוכו בצעי כסף קטנים, ששימשו על פי הערכות לייצור תכשיטים, או שהיה מעין "חשבון חיסכון".

אחד העגילים שנמצאו הוא חפץ ייחודי מאוד. מדובר בעגיל דמוי סל ובתוכו ציפור קטנה, שניתן לזהותה כיען, ולצדה שמונה בעלי חיים קטנטנים, אולי עזים. עד היום לא נמצא משהו דומה לו בחפירות בארץ ואף במזרח התיכון. החוקרים מעריכים כי מדובר בתכשיט שהושפע מהתרבות המצרית ששלטה באזור באותה התקופה.

עגיל שנמצא בחפירהצילום: משלחת חפירות מגידו, ע"י פבל שרגו

החוקרים מתארכים את המטמון לתחילת תקופת הברזל, כ-1100 לפני הספירה. באותה תקופה היתה מגידו עיר-מדינה כנענית בחסות מצרית. זמן קצר קודם לכן, על פי הערכות בסביבות 1130 לפני הספירה, נסוגו המצרים מהארץ ומגידו חרבה. פינקלשטיין מזהה תקופה של פריחה נוספת, כנענית באופיה, לאחר מכן. אם התיארוך של המטמון מדויק, הרי שהוא עדות נוספת לעלייתה מחדש של מגידו.

המטמון נמצא לא הרחק מארמון מגידו, שם נמצאו בתחילת המאה הקודמת "שנהבי מגידו" - אוסף של חפצי שנהב שנחשבים לאחד האוצרות של הארכיאולוגיה בארץ. "הבית נמצא באזורים האריסטוקרטיים של העיר", אומר פינקלשטיין. לדבריו, המטמון וממצאים נוספים מהאזור מעידים על פריחה מחודשת של התרבות הכנענית במגידו גם לאחר חורבנה הראשון לקראת סוף תקופת הברונזה. עם זאת המטמון מעלה כמה שאלות. "אנשים השאירו אותו ולא חזרו, בשביל דבר כזה אנשים היו חוזרים. הוא גם לא היה מוטמן בעומק האדמה", אומר פינקלשטיין. המסקנה היא שהחורבן שנפל על הבית היה מהיר ופתאומי.

המטמון שופך אור גם על תחילת השימוש בכסף והיעלמות חפצי הזהב מהתרבות הארצישראלית הקדומה. שכן רוב המטמונים מהתקופה שנמצאו עד כה הכילו רק חפצי כסף וכאן המטמון מכיל כמות גדולה של זהב. להערכת החוקרים, היעלמות הזהב קשורה גם היא לנסיגת השלטון המצרי מכנען.

התכשיטים שנמצאו במגידו. לחצו להגדלהצילום: משלחת חפירות מגידו, ע"י פבל שרגו

בתקופה הקרובה ייערכו מספר בדיקות למטמון. בין היתר תיערך בדיקת פחמן-14 לבד הפשתן כדי לתארך במדויק את החפצים. מחקר נוסף ינסה ללמוד על מקור החציבה של הכסף שבמטמון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ