עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת

בבית אבן קטן ברחוב קפלן בתל אביב עובדים בימים אלה שני אמנים צעירים מסביב לשעון. מצוידים בסכיני מנתחים ובהרבה מאוד סבלנות, הם מקלפים בזהירות את הקירות הפנימיים של הבניין בחיפוש אחר כתובות וציורים ישנים בני כמעט 150 שנה. אבל דבר לא הכין אותם להפתעה שנגלתה לעיניהם.

”כבר כמה ימים שאנחנו מגרדים פה את הקירות", אמר אתמול בחיוך בן בוכנבכר, בן 34, והצביע על עמודי האבן מאחוריו. העמודים, שנבנו ב-1872, מעוטרים לא רק בכתובות בגרמנית, כמצופה במושבה טמפלרית, אלא גם בכתובות באותיות ערביות. “לא ציפינו לגלות דבר כל כך מיוחד", סיפר על ההתרגשות שאחזה בו, ובחברתו לעבודה, שרון ברויאר.

התוכן של הכתובות שנחשפו הוא דתי, וכולל פסוקים מהתנ"ך ומהברית החדשה. כך למשל, בין הכתובות בערבית נתגלו “ראשית חכמה יראת השם"; "מציון תצא תורה"; "בראש ובראשונה דרשו את מלכות אללה"; ו-"אושר לאלה אשר זוכרים דברי נבואה". הכתובות בגרמנית כוללות בין היתר את הפסוקים הבאים: "בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם" וכן - "הנני בא מהר. אשרי השומר את דברי הנבואה של הספר הזה".

בוכנבכר לצד העמוד עם הכתובות בגרמנית ובערביתצילום: מוטי מילרוד

ההיסטוריה של הבניין חושפת את הסיפור כולו. המבנה היה "בית העם" הטמפלרי הראשון במושבה הגרמנית "שרונה", שהוקמה בידי מתיישבים גרמנים במחצית השנייה של המאה ה-19 על גבעה הצופה אל הים מצפון ליפו. החוקרים מעריכים כי השיש המיוחד שממנו נבנו העמודים הובא לישראל ממצרים – תחילה באונייה עד נמל יפו ומשם בגמלים עד למושבה הגרמנית.

ואולם מה לבתים הגרמנים של המושבה הוותיקה ולכתובות בערבית? פרופ' יוסי בן ארצי מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה אומר כי "הטמפלרים למדו ערבית ולימדו ערבית בכיתות היסוד שלהם, והירבו בשימוש בה בשיח עם הפועלים והשכנים הערבים". לדבריו, ידוע היה כי כתובות בערבית נפוצו במוסדות המיסיון בארץ ישראל – במבני ציבור, כנסיות ובתי ספר.

ד"ר יאיר ואלך, שחקר כתובות ושלטים היסטוריים בארץ ישראל, מוסיף כי “הערבים שעבדו בשדות של שרונה מן הסתם לא יכלו לקרוא – כי אוריינות היתה נחלת מעטים, וייתכן שהיתה פה החלטה עקרונית לכתוב בשפת המקום, שהיתה ערבית – אולי בשל קשר לערבים הנוצרים בסביבה", אמר.

ואולם לדברי שי פרקש, מומחה בינלאומי לשחזור ציורי קיר, אשר מרכז את עבודות שימור הציורים והכתובות במתחם, לצד אפשרויות אלו, קיימת אפשרות נוספת, לפיה היה זה "ניסיון שלהם להתחנף לשליט העות'מני שאישר להם להתיישב בשרונה".

לדבריו, "הכתובות הן תגלית חשובה, שמוסיפה עוד לידע שלנו על השנים הראשונות של הטמפלרים. הן עדות לתמצית של הדת שלהם, ומסבירות את האופי והמסר שלהם".

4 מתוך 4 |
בוכנבכר וברויאר בעבודות השימור
1 מתוך 4 |
כתובות בערבית ובגרמנית שנתגלו בשרונה
2 מתוך 4 |
כתובות בערבית ובגרמנית שנתגלו בשרונה

חרף הערך ההיסטורי של המתחם, רק בשנים האחרונות החלו עבודות שימור ושיקום של הבתים במושבה. הטמפלרים, שתמכו בנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה, גורשו מהארץ בסוף המלחמה, והמושבה הפכה לבסיס צבאי ומפקדה של הבריטים. לאחר מכן, שימשה מחנה צבאי עברי ומשכנם של משרדי הממשלה של המדינה החדשה. הרבה סיפורים היסטוריים קשורים בה. בין היתר, בתחומי המושבה הוקמה חטיבת גבעתי וביקב שלה הושמשו המטוסים ששימשו את חיל האוויר שבדרך.

הבניין שבו התגלו לאחרונה הכתובות שימש עד 2005 כסניף דואר. לאחר מכן הועבר – בשלמותו – למקום סמוך, כדי לאפשר את עבודות הבינוי שהתבצעו באזור הקריה. במקור היו בו גם מגדל שעון ופעמונים, אשר ברבות השנים מצאו דרכם למשפחתו של שר הביטחון משה דיין, שהיה אספן ידוע של פריטים ארכיאולוגיים והיסטוריים.

לצד הכתובות שנתגלו בבניין "בית העם", איתר פרקש בבניינים אחרים במתחם שרונה ציורי קיר דקורטיביים מתקופה מאוחרת יותר של הטמפלרים. הוא אף הרחיק לכת ויצר קשר עם צאצאי הטמפלרים – שמתגוררים ברובם באוסטרליה, ולפני כמה חודשים הם הגיעו במיוחד לתל אביב, ונחשפו לממצאים החדשים. “הם מאוד התרגשו לשמוע על התגלית החדשה, ופרסמו באתרים שלהם את התמונות של הפסוקים שחשפנו", מתגאה פרקש.

הבתים עוברים עתה שימור לקראת פתיחתו בשנה הבאה של מתחם חדש במקום, שישלב מגורים, משרדים, שטחי מסחר, בילוי, תרבות ואמנות – ובמרכזם 37 מבני המושבה. "האזור הזה רווי היסטוריה. אנחנו שומרים על הסיפורים ההיסטוריים בכל המבנים, לכל אורך הדרך", אמר זיו שחורי, מנכ"ל "שרונה", שמבצעת את עבודות הבינוי במתחם. “הטמפלרים עסקו שם במסחר – זה לא זר למקום – ולכן אנחנו מחזירים את המתחם לייעודו המקורי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ